נועם ירושלמי על בבא קמא ב׳:א׳

1 ואין דרכה להתיז צרורות פי' וא"כ פטור ברה"ר כו' ר"א אומר כל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו בי' חכמים בין רה"י לרה"ר לחצי כופר פי' שסובר דצרורות כיון שהוא חוץ מגופה אין לה דין רגל וע"כ חייב ברה"ר אך מה שמסיים לחצי כופר הוא תמוה והפ"מ נדחק בזה:

2 ולי נראה שהוא ט"ס וחילוף השורות והאי לחצי כופר שייך אח"כ ונדפס בכאן ע"י ט"ס והוא דאח"ז אמרינן בירושלמי מהו שתקבל העדאה בדבר שהוא חוץ לגופה פי' דמיבעי' ליה אם יש העדאה לצרורות וכמו דאמרינן בב"ק ד' י"ח בעי רבא יש העדאה לצרורות או אין העדאה לצרורות ר' זעירא אמר מקבלת ר' אילא אמר אינה מקבלת אמר ר' זעירא מתניתא פליגא עלי' שור שנתחכך בכותל ונפל על האדם והרגו חייב בכופר ופטור ממיתה. וכי יש כופר בתם ואפי' כר' אילא לית היא פליגא ולמה פטור ממיתה כשהועדה להיות מפלת הכתלים כשהפילה את הכותל לא הי' שם אדם:

3 והנה הפ"מ נדחק בזה. ע"כ נראה לי כמו שכתבתי תחילה שיש ט"ס וחילוף השורות וכצ"ל מהו שתקבל העדאה בדבר שהוא חוץ לגופה ר' זעירא אמר מקבלת ר' אילא אמר אינה מקבלת אמר ר' זעירא מתניתא פליגא עילוי' שור שנתחכך בכותל ונפל על האדם והרגו חייב בכופר ופטור ממיתה וכי יש כופר בתם ובכאן צריך לגרוס לחצי כופר פי' דמקשה דלר' אילא דאמר אינה מקבלת פי' כיון שצרורות הוא חוץ לגופה ע"כ אינה מקבלת העדאה וא"כ איך תנן שור שמתחכך בכותל ונפל על אד והרגו חייב בכופר ופטור ממיתה וא"כ איך חייב בכופר כיון שהאדם הומת ע"י נפילת הכותל שנתחכך בו וא"כ הו"ל צרורות: וא"כ אם אין העדאה א"כ איך משלם כופר שלם בתם. והוא דשיטת הירושלמי דיש כופר בצרורות ודלא כשיטת הש"ס די לן בב"ק ד' מ"ד שמקשה על הא דתנן שור שהי' מתחכך בכותל ונפל על האדם כו' פטור ואמר שמואל פטור ממיתה וחייב בכופר ופריך ואמאי תם הוא ומשני במועד ליפול על בני אדם בבורות ופריך אח"כ ואכתי צרורות נינהו ופירש"י דאין כופר כתיב אלא בנגיחה דהוי גופו ממש ואיפשר לפרש דהקושיא הוא דא"כ אינו משלם רק חצי כופר אך לפי פי' רש"י דליכא כופר בצרורות א"כ שיטת הש"ס דילן דליכא כופר בצרורות אלא דמקשה מזה לר' אילא דאמר אינה מקבלת וא"כ כיון דליכא העדאה א"כ איך משלם כופר וע"ז משני כפי שהגהתי שצ"ל בכאן לחצי כופר פי' דבאמת אינו משלם כופר שלם רק חצי כופר והוא כמו דאמרינן בב"ק ד' מ"ח הא דתנן הי' אביו או בנו לתוכו משלם כופר ופריך ואמאי הא תם הוא אמר רב במועד ליפול על בני אדם בבורות כו' שמואל אמר הא מני ריה"ג היא דאמר תם משלם חצי כופר. וע"כ משני הירושלמי הכא נמי לר' אילא דאמר דאינה מקבלת העדאה בדבר שהוא חוץ לגופה פי' דאין העדאה לצרורות דהא דתנן שור שנתחכך בכותל ונפל על האדם והרגו חייב בכופר ופטור ממיתה היינו חצי כופר וע"ז אומר ואפי' כר' אילא לית היא פליגא ונראה לי שהוא ט"ס ודלא כהפ"מ שנדחק שם וצ"ל ואפי' כר' זעירא לית הוא פליגא פי' דלר' אילא ניחא דאמר דאינה מקבלת פי' דאין העדאה לצרורות ומתרץ מתניתין דהא דתני משלם את הכופר מיירי בחצי כופר כריה"ג וכמו שביארתי אבל לר' זעירא דאמר דמקבלת העדאה ויש העדאה לצרורות וא"כ רוצה לפרש הא דתני חייב בכופר היינו בכופר שלם. וע"ז מקשה ולמה פטור ממיתה דא"כ נתחייב מיתה תחיל' וא"כ איך הוי העדאה וכה"ג מקשה הש"ס דילן אהא דפריך והא תם הוא ומשני במועד ליפול על בני אדם בבורות ופריך אי הכי בר קטלא הוא ופירש"י בר קטלא הוא בנפילה קמייתא ואיך בא לידי מועד בשלמא גבי מועד דנגיחות איכא למימר כדאמרינן בפרקין דלעיל ד' מ"א דקטל וערק אי נמי בשאין מכירין את השור אי נמי בהוזמו זוממי זוממין אבל זה לא עלה מן הבור מאיליו וליכא למימר ערק ולא אין מכירין ולא הוזמו דמילתא דאית ליה קלא:

4 וע"ז משני בשהועדה להיות מפלת את הכתלים כשהפילה את הכותל לא היה אדם שם והירושלמי אזיל לשיטתי' כמו דאמרינן בירושלמי פ"ד דב"ק ה"ב שור שהוא מועד למינו כו' ופריך מכיון שהרג אדם אחד אינו מועד כו' ר"י ב"ח כשרדף ג' רדיפות והן משערין שיש ברדיפותו נגיחה והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בב"ק ד' מ"א אמר רבה הכא במאי עסקינן כגון שאמדוהו לשלשה בני אדם רב אשי אמר אומדנא לאו כלום הוא אבל הירושלמי סובר דאפי' ע"י אומדנא נמי הוי מועד ועיין לקמן פ"ד דב"ק ה"ב ושם יתבאר עוד בזה וע"כ משני כשהועדה להיות מפלת את הכתלים כשהפילה את הכותל לא הי' אדם שם וע"כ הוי מועד ולא נסקל כשהי' תם אבל לעולם דמקבלת העדאה כר' זעירא והא דתני חייב בכופר היינו בכופר שלם כמו שביארתי:

5 עוד שם אמר ר' אלעזר הטילה גללים משלם נזק שלם דל כן מה אנן אמרין צריך שיהא המקלוט בידו הדא דתימא בשאין דרכה לכן אבל בשדרכה לכן צריך שיהא המקלוט בידו. ופי' הפ"מ הטילה גללים והזיקה משלם נזק שלם אם הוא ברשות הניזק דל כן מה אנן אמרין כלומר ודאי אורחי' הוא בכך דאל"כ אלא בשינוי משווית ליה וכי אנו אומרים אם היא מהלכת ברה"ר צריך שיהי' המקלוט בידו כו' אלא ודאי אורחי' היא ופטורה ברה"ר ולפיכך משלם נזק שלם כדין כל מידי דאורחא הדא דתימא בשאין דרכה לכן אבל בשדרכה לכן צריך שיהא המקלוט בידו פי' הפ"מ שאין דרכה לכן כלומר שאין דרכה תדיר בכך להיות מטלת יותר מן הרגילות בהא אמרינן דאורחא היא אבל בשדרכה לכן תמיד להטיל כעת אשר הולכת א"כ שינוי הוא וצריך שיהא המקלוט בידו כו':

6 ולי נראה דהא שאומר אמר ר' אלעזר הטילה גללים משלם נזק שלם קאי אהא דפליגי תחילה ר' זעירא ור' אילא דר' זעירא אמר דמקבלת העדאה ור' אילא סובר דאינה מקבלת. וע"כ מביא להא דאמ' ר' אלעזר הטיל' גללים משלם נזק שלם פי' וא"כ יש ראי' דמקבלת העדאה דאל"כ איך אמר ר"א שמשלם נזק שלם בצרורות והוא כמו דאמרינן בב"ק ד' י"ח בעי רבא יש העדאה לצרורות או אין העדאה לצרורות כו' ת"ש בהמה שהטילה גללים לעיסה רב יהודא אמר משלם נזק שלם ור' אלעזר אומר שלם חצי נזק מאי לאו כגון דעבד תלתא זמני ובהא קא מיפלגי מר סבר יש העדאה ומר סבר אין העדאה לא בחד זימנא ובפלוגתא דסומכוס ורבנן קא מיפלגי והא משונה הוא דדחיק לי' עלמא ולימא רב יהודא הלכה כסומכוס ולימא ר' אלעזר הלכה כרבנן ומשני גללים איצטריכ' לי' סד"א הואיל ובתר גופיה גרירין כגופו דמי קמ"ל

7 וע"ז אומר הירושלמי אמר ר' אלעזר הטילה גללים משלם נזק שלם והוא דלא כשיטת הש"ס דילן דפליגי בזה רב יהודאור"א ור"א סובר דחצי נזק משלם אלא דר"א סובר נזק שלם וע"ז אומ' דל כן מה אנן אמרין צריך שיהיה המקלוט בידו פי' שמדחה דהא דאמר ר"א דמשלם נזק שלם אינו מטעם דיש העדאה לצרורות וע"כ אומר ר"א דמשלם נזק שלם דא"כ יהיו גללים צרורות וא"כ צריך שיהא המקלוט בידו אם תלך ברה"ר פי' לדברי ר' אלעזר דאמרינן לעיל אמר ר"א כל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו חכמים בין רה"י לרה"ר והוא לתרץ על מה שמקשה תחילה ואין דרכה להתיז צרורות פי' וא"כ כיון דצרורות הוי אורחי' א"כ פטור ברה"ר וא"כ אמאי תנן במתניתין הי' מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושברה את הכלים משלם חצי נזק וא"כ כיון דתני לה בהדי' דהי' מבעטת שזהו ע"י שינוי והוי תולדה דקרן וחייב בר"ה וא"כ משמע דצרורות נמי חייב ברה"ר וע"ז פרי' ואין דרכה להתיז צרורות ומשני ר"א דכל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו חכמים בין רה"י לרה"ר:

8 וע"ז אומר דל כן צריך שיהא המקלוט בידו פי' בתמי' והוא לפי מה שרוצה לפשוט מר"א דיש העדאה לצרורות וכמו דאמרי' בש"ם דילן ד' י"ח ת"ש בהמה שהטילה גללים לעיסה ר"י אומר משלם נזק שלם ור"א אומר משלם חצי נזק ופליגי אם יש העדאה לצרורות וא"כ לפי שיטת הירושלמי סובר ר"א דחייב נזק שלם משום דיש העדאה לצרורות וא"כ יהי' סובר דגללים הוי צרורות א"כ תקשי לר"א שסובר דכל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו חכמים בין רה"י לרה"ר ודלא כשיטת הש"ס דילן בב"ק ד' ג' ולרבא דמיבעי' לי' אמאי קרי לה תולדה דרגל לפוטרה ברה"ר דהא לשיטת הירושלמי סובר ר"א בדבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו חכמים בין רה"י לרה"ר אלא ודאי שסובר ר"א דגללים כיון דאתי מגופה לא הוי צרורות וכמו דאמרינן בב"ק וד' י"ח גללים איצטריכא לי' סד"א הואיל ובתר גופי' גרירין כגופו דמי קמ"ל והירושלמי סובר דכיון דבתר גופיה גרירין כגופי' דמי וע"כ ניחא שפטור דשן בר"ה פטור ולשיטת הירושלמי הוי תולדה דשן ולא כמו שפרש"י לשיט' הש"ס דילן דטינפה פירות להנאתה לא הוי תולדה דשן כמו שפרש"י בב"ק ד' י"ח ונראה בעיני דכל גללים להנאתה הוא ואפ"ה לאו תולדה דשן נינהו דשן הזיקא דגופה היא והני צרורות נינהו והא דאמרינן בפ"ק ד' ג' טינפה פירות להנאתה הוי תולדה דשן היינו כגון שנתגלגלה עליהם כדרך סוסים וחמורים כו' דזהו דווקא לשיטת הש"ס דילן דלכ"ע צרורות פטור ברה"ר אבל לשיטת הירושלמי שסובר ר"א בדבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו חכמים בין רה"י לרה"ר וא"כ צריך שיהא המקלוט בידו אם תלך ר"ה אלא ודאי דהוי תולדה דשן ולא צרורות וכמו דאמרינן בירושלמי פ"א ה"א ובסיכה גופה נהנה כמה דתימר השן אוכלת וגופה נהנה אוף הכא גופה נהנה:

9 וע"ז אומר הדא דתימא כשאין דרכה לכן פי' וא"כ הוי כאורחי' הוא אבל בשדרכה לכן צריך שיהא המקלוט בידו דזהו משונה שיהא תמיד דרכה לכן צריך שיהא המקלוט בידו דהוי משונה והוי תולדה דקרן:

10 עוד שם ר' הושעי' רבה ור' יהודה נשיאה הוון יתבין עאל ר' בא בר ממל ושאל כשכשה בזנבה כגון אילין פירדתא מהו ולא אמרין לי' כלום פי' דמיבעי' לי' אי הוי אורחי' ותולדה דרגל או דהוי משונה והוי תולדה דקרן א"ל ר' הושעי' דל כן מה אנן אמרין צריך שיהא תופס בזנבה פי' דודאי אורחי' הוי ופטור ברה"ר דאלו"ה דהוי משונה א"כ צריך שיהי' תופס בזנבה אלא ודאי דהוי אורחי' ופטור בר"ה וע"ז אומר הדא דתימר בשאין דרכה לכן אבל בשדרכה לכן צריך שיהא תופס בזנבה:

11 וע"ז אומר ומה פשיטא לון בנזק שלם ומה צריכא לון בחצי נזק והנה הפ"מ נדחק בזה ולי נראה דקאמר ומה פשיטא לון בנזק שלם ומה צריכא לון בח"נ פי' דאם הוא אורחי' ודאי חיוב ברשות הניזק נזק שלם אלא דמיבעי' לי' בכשכוש יתירא אולי הוי משונה ותולדה דקרן וחייב חצי נזק ברה"ר או לא פי' וזה שלא כהא דאמר תחילה אמר ר' אלעזר הטילה גללים משלם נזק שלם דאשמועינן מילתא אחריתא דאפי' חם נאמר דאורחי' הוא והוא כמו שאומר דל כן צריך שיהי' המקלוט בידו וא"כ הוי אורחי' וע"כ אף דהוי אורחי' והוי תולדה דרגל אעפ"כ אינו חייב רק חצי נזק וע"ז קאמר ר אלעזר דהטילה גללים משלם נזק שלם פי' ברה"י דלח הוי צרורות וח"כ אפי' כי הוי אורחי' נמי יש ספק דילמא אינו משלם רק חצי נזק וע"כ אומר ר"א דכיון דאתי מגופי' כגופי' דמי אבל הכא אין לספק בצרורות וע"כ אם הוא אורחי' משלם נזק שלם ברה"י אבל אם הוא משינה משלם חצי נזק כמו קרן ואם הוא אורחי' ודאי חייב נזק שלם ברה"י אבל בדר"א אף דהוי אורחי' אעפ"כ קא משמע לן דלא הוי צרורות דבצרורות אינו משלם רק חצי נזק אע"ג דהוי אורחי' קא משמע לן דחייב נזק שלם משום דכיון דאתי מגופי' כגופו דמי:

12 שם הי' טבלא מונחת בר"ה דרסה עלי' והתיזה עיין לעיל פ"א ה"א: