נימוקי יוסף על מנחות י״א א

1 אוֹ קוֹרֶט לְבוֹנָה – פָּסוּל. כֹּל הָנֵי לְמָה לִי?

2 צְרִיכָא, דְּאִי תְּנָא צְרוֹר – מִשּׁוּם דְּלָאו בַּת הַקְרָבָה הִיא, אֲבָל מֶלַח דְּבַת הַקְרָבָה הִיא – אֵימָא תִּתַּכְשַׁר.

3 וְאִי תְּנָא מֶלַח, דְּלָא אִיקְּבַע בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִיקָּרָא שֶׁאֵינוֹ מוֹלֵחַ אֶלָּא הַקּוֹמֶץ בִּלְבַד, אֲבָל לְבוֹנָה דְּאִיקְּבַע בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִיקָּרָא – אֵימָא תִּתַּכְשַׁר, קָא מַשְׁמַע לַן.

4 מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ: הַקּוֹמֶץ הֶחָסֵר אוֹ הַיָּתֵר פָּסוּל. מַאי אִירְיָא מִשּׁוּם חָסֵר וְיָתֵר? וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם חֲצִיצָה! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִן הַצַּד.

5 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: כֵּיצַד קוֹמְצִין? אֲמַר לֵיהּ: כִּדְקָמְצִי אִינָשֵׁי. אֵיתִיבֵיהּ: זוֹ זֶרֶת, זוֹ קְמִיצָה.

6 זוֹ אַמָּה, זוֹ אֶצְבַּע, זוֹ גּוּדָל.

7 אֶלָּא לְהַשְׁווֹת, כְּלוֹמַר, קוֹמֵץ מְלֹא הַיָּד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חָסֵר, וְאַחַר כָּךְ מוֹחֵק בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה מִלְּמַטָּה.

8 הֵיכִי עָבֵיד? אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה, אָמַר רַב: חוֹפֶה שְׁלֹשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו, עַד שֶׁמַּגִּיעַ עַל פַּס יָדוֹ, וְקוֹמֵץ.

9 תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״מְלֹא קֻמְצוֹ״ – יָכוֹל מְבוֹרָץ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּקֻמְצוֹ״.

10 אִי בְּקֻמְצוֹ, יָכוֹל בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מְלֹא קֻמְצוֹ״, הָא כֵּיצַד? חוֹפֶה שְׁלֹשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פַּס יָדוֹ וְקוֹמֵץ.

11 בְּמַחֲבַת וּבְמַרְחֶשֶׁת, מוֹחֵק בְּגוּדָלוֹ מִלְּמַעְלָה וּבְאֶצְבָּעוֹ קְטַנָּה מִלְּמַטָּה, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.

12 זֶהוּ וְתוּ לָא? וְהָאִיכָּא מְלִיקָה, וְהָאִיכָּא חֲפִינָה! אֶלָּא זוֹ הִיא אַחַת מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.

13 אָמַר רַב פָּפָּא: פְּשִׁיטָא לִי, ״מְלֹא קֻמְצוֹ״ כִּדְקָמְצִי אִינָשֵׁי. בָּעֵי רַב פָּפָּא: קָמַץ בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו, מַאי?

14 מִן הַצְּדָדִין, מַאי? מִמַּטָּה לְמַעְלָה, מַאי? תֵּיקוּ.

15 אָמַר רַב פָּפָּא: פְּשִׁיטָא לִי, ״מְלֹא חׇפְנָיו״ כִּדְחָפְנִי אִינָשֵׁי. בָּעֵי רַב פָּפָּא: חָפַן בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו מַהוּ? מִן הַצְּדָדִין מַהוּ? חָפַן בְּזוֹ וּבָזוֹ וְקֵרְבָן זוֹ אֵצֶל זוֹ מַהוּ? תֵּיקוּ.

16 בָּעֵי רַב פָּפָּא: דַּבְּקֵיהּ לְקוֹמֶץ בְּדַפְנֵיהּ דְּמָנָא, מַאי? תּוֹךְ כְּלִי בָּעֵינַן, וְהָאִיכָּא, אוֹ דִלְמָא הַנָּחָה בְּתוֹכוֹ בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא? תֵּיקוּ.

17 בָּעֵי מָר בַּר רַב אָשֵׁי: הַפְכֵיהּ לְמָנָא, וְדַבְּקֵיהּ לְקוֹמֶץ בְּאַרְעִיתָא דְּמָנָא, מַאי? הַנָּחָה בְּתוֹכוֹ בָּעֵינַן, וְהָאִיכָּא, אוֹ דִלְמָא כְּתִיקְנוֹ בָּעִינַן, וְלֵיכָּא? תֵּיקוּ.

18 מַתְנִי׳ כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? פּוֹשֵׁט אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פַּס יָדוֹ. רִיבָּה שַׁמְנָהּ, חִסֵּר שַׁמְנָהּ, חִיסֵּר לְבוֹנָתָהּ – פְּסוּלָה.

19 גְּמָ׳ הֵיכִי דָמֵי רִיבָּה שַׁמְנָהּ? אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי לוּגִּין. וְלוֹקְמַהּ כְּגוֹן דְּעָרֵיב בָּהּ שֶׁמֶן דְּחוּלִּין וָשֶׁמֶן דַּחֲבֶירְתַּהּ!

20 וְכִי תֵּימָא, שֶׁמֶן דְּחוּלִּין וָשֶׁמֶן דַּחֲבֶירְתַּהּ לָא פָּסֵל, מַתְקֵיף לַהּ רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה: אֶלָּא מֵעַתָּה, מִנְחַת חוֹטֵא דְּפָסֵל בָּהּ שֶׁמֶן, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

21 אִי דִּידַהּ – הָא לֵית לַהּ, אִי דְּחוּלִּין וְדַחֲבֶירְתַּהּ – הָא אָמְרַתְּ לָא פָּסֵל, וְאִי אָמְרַתְּ דְּאַפְרֵישׁ לֵהּ שֶׁמֶן – כֵּיוָן דְּלֵית לֵהּ שֶׁמֶן כְּלָל, חוּלִּין נִינְהוּ.

22 וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא דְּחוּלִּין וְדַחֲבֶירְתַּהּ דְּפָסֵיל, אֲבָל הִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי לוּגִּין, הוֹאִיל וְהַאי חֲזֵי לֵיהּ וְהַאי חֲזֵי לֵיהּ, אֵימָא לָא לִיפְּסִיל – קָא מַשְׁמַע לַן.

23 וּמְנָא לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא? אָמַר רָבָא: מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ, מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ״רִיבָּה שַׁמְנָהּ״? לִיתְנֵי ״רִיבָּה לָהּ שֶׁמֶן״! אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאַף עַל גַּב דְּהִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי לוּגִּין.

24 חִיסֵּר לְבוֹנָתָהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: חָסְרָה וְעָמְדָה עַל קוֹרֶט אֶחָד – פְּסוּלָה, עַל שְׁנֵי קְרָטִין – כְּשֵׁרָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַל קוֹרֶט אֶחָד – כְּשֵׁרָה, פָּחוֹת מִכָּאן – פְּסוּלָה.