2 וְאֵין לִי אֶלָּא סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ, מוּפְלָג לְנִדָּתָהּ יוֹם אֶחָד מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ כִּי תָּזוּב״.
3 אֵין לִי אֶלָּא יוֹם אֶחָד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת מוּפְלָג שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה, אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה, וְשִׁבְעָה, שְׁמוֹנָה, תִּשְׁעָה, עֲשָׂרָה, מִנַּיִן?
4 אָמַרְתָּ: מָה מָצִינוּ בִּרְבִיעִי שֶׁרָאוּי לִסְפִירָה וְרָאוּי לְזִיבָה, אַף אֲנִי אָבִיא הָעֲשִׂירִי שֶׁרָאוּי לִסְפִירָה וְרָאוּי לְזִיבָה.
5 וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ״. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁנֵים עָשָׂר? אָמַרְתָּ: לָאו.
6 וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר וּלְהוֹצִיא שְׁנֵים עָשָׂר? מְרַבֶּה אֲנִי אַחַד עָשָׂר — שֶׁרָאוּי לִסְפִירַת ״אוֹ כִי תָזוּב״, וּמוֹצִיא אֲנִי שְׁנֵים עָשָׂר — שֶׁאֵין רָאוּי לִסְפִירַת ״אוֹ כִי תָזוּב״.
7 וְאֵין לִי אֶלָּא שְׁלֹשָׁה יָמִים, שְׁנֵי יָמִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יְמֵי״, יוֹם אֶחָד מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כׇּל יְמֵי״.
8 ״טְמֵאָה״ — מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ כְּנִדָּה. ״הִיא״ — הִיא מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ, וְאֵין הַזָּב מְטַמֵּא מָה שֶׁהוּא בּוֹעֵל.
9 וַהֲלֹא דִּין הוּא, וּמָה הִיא שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בִּרְאִיּוֹת כִּבְיָמִים — מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ, הוּא שֶׁמְּטַמֵּא בִּרְאִיּוֹת כִּבְיָמִים — אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּטַמֵּא מַה שֶּׁהוּא בּוֹעֵל! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הִיא״ — הִיא מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ, וְאֵין הַזָּב מְטַמֵּא מַה שֶּׁהוּא בּוֹעֵל.
11 וְאֵין לִי אֶלָּא שְׁלֹשָׁה יָמִים, שְׁנֵי יָמִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יְמֵי״, יוֹם אֶחָד מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל יְמֵי״.
12 וּמִנַּיִן שֶׁסּוֹפֶרֶת אֶחָד לְאֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יִהְיֶה לָהּ״. יָכוֹל תִּסְפּוֹר שִׁבְעָה לִשְׁנַיִם? וְדִין הוּא: וּמָה הוּא, שֶׁאֵין סוֹפֵר אֶחָד לְאֶחָד, סוֹפֵר שִׁבְעָה לִשְׁנַיִם — הִיא, שֶׁסּוֹפֶרֶת אֶחָד לְאֶחָד, אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּסְפּוֹר שִׁבְעָה לִשְׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יִהְיֶה לָהּ״ — אֵינָהּ סוֹפֶרֶת אֶלָּא יוֹמָהּ.
13 אַלְמָא קְרָאֵי נִינְהוּ! לְרַבִּי עֲקִיבָא — קְרָאֵי, לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה — הִלְכְתָא.
14 אֲמַר לֵיהּ רַב שְׁמַעְיָה לְרַבִּי אַבָּא: אֵימָא, בִּימָמָא תִּהְוֵי זָבָה, בְּלֵילְיָא תִּהְוֵי נִדָּה! אֲמַר לֵיהּ: עֲלָךְ אָמַר קְרָא ״עַל נִדָּתָהּ״ — סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ. סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ אֵימַת הָוֵי? בְּלֵילְיָא, וְקָא קָרֵי לַהּ זָבָה.
15 תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: כׇּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכׇל יוֹם, מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר ״הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ״, אַל תִּקְרֵי ״הֲלִיכוֹת״ אֶלָּא הֲלָכוֹת.
