נדה ס״ג ב:ג׳-ד׳

1 אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲרֵי אָמְרוּ לְיָמִים — שְׁנַיִם, לִוְסָתוֹת — אַחַת, לְמַה שֶּׁלֹּא מָנוּ חֲכָמִים — שְׁלֹשָׁה.

2 לְמַה שֶּׁלֹּא מָנוּ חֲכָמִים. לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רַב יוֹסֵף: לְאֵתוֹיֵי רֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ, וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ, וְרוֹתֶתֶת, וְגוֹסָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? מַתְנִיתִין הִיא! דְּהָא פָּרְשַׁהּ רַבָּה בַּר עוּלָּא. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לְאֵתוֹיֵי אָכְלָה שׁוּם וְרָאֲתָה, וְאָכְלָה בְּצָלִים וְרָאֲתָה, כָּסְסָה פִּלְפְּלִים וְרָאֲתָה.