17 וְאָמַר רַב חִיָּיא בַּר גּוּרְיָא: מַאי טַעְמָא דְּרַב דְּלָא אָמַר הָא ״מַאן דְּבָעֵי דְּלֵימוּת״, הוֹאִיל וְיָכוֹל לְגוֹרְרָן וּלְהוֹצִיאָן דֶּרֶךְ הַפֶּה? וְרַב: נְהִי דְּזִיהֲרָא נָפֵיק, דִּמְעֲתָא גּוּפַאּ לָא נָפֵיק.
18 תָּא שְׁמַע: תִּשְׁעָה מַשְׁקֵה הַזָּב הֵן — הַזֵּיעָה, וְהַלֵּיחָה סְרוּחָה, וְהָרֶיעִי — טְהוֹרִין מִכְּלוּם; דִּמְעַת עֵינוֹ, וְדַם מַגֵּפָתוֹ, וַחֲלֵב הָאִשָּׁה — מְטַמְּאִין טוּמְאַת מַשְׁקִין בִּרְבִיעִית; אֲבָל זוֹבוֹ, רוּקּוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו — מְטַמְּאִין טוּמְאָה חֲמוּרָה; וְאִילּוּ ״מֵי הָאַף״ לָא קָתָנֵי.
