נדה נ״ג ב:י״ט-כ׳

1 אָמַר רַב חִסְדָּא: הָכִי קָאָמַר — הָרוֹאָה יוֹם אַחַד עָשָׂר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, תְּחִילַּת נִדָּה וְסוֹף זִיבָה.

2 וּבַשְּׁבִיעִי לְנִדָּתָהּ — סוֹף נִדָּה וּתְחִלַּת זִיבָה.