נדה נ״ב א:כ׳-כ״ד

מפרשים:
1 אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שֶׁאָמְרוּ — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְּעִיקָּרָן גּוּמּוֹת. רַב מַלְכִּיּוֹ אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: גּוּמּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׂעָרוֹת.
2 אָמַר רַב חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: שַׁפּוּד, שְׁפָחוֹת, וְגוּמּוֹת — רַב מַלְכִּיּוֹ, בְּלוֹרִית, אֵפֶר מִקְלֶה, וּגְבִינָה — רַב מַלְכִּיָּא.
3 רַב פָּפָּא אָמַר: מַתְנִיתִין וּמַתְנִיתָא — רַב מַלְכִּיָּא, שְׁמַעְתָּתָא — רַב מַלְכִּיּוֹ, וְסִימָנָא: מַתְנִיתָא מַלְכְּתָא.
4 מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שְׁפָחוֹת.
5 אָמַר רַב אָשֵׁי, אֲמַר לִי מָר זוּטְרָא, קָשֵׁה בַּהּ רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא: לָא לִישְׁתְּמִיט תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן גּוּמּוֹת! אִי אַשְׁמוֹעִינַן גּוּמּוֹת, הֲוָה אָמֵינָא עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בִּשְׁתֵּי גוּמּוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּגוּמָּא אַחַת.