נדה ד׳ ב:י״ט-ה׳ א:א׳

מפרשים:
1 נֵימָא רַבָּנַן הִיא, וְלָא רַבִּי דּוֹסָא? אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי דּוֹסָא, עַד כָּאן לָא פְּלִיג רַבִּי דּוֹסָא עֲלַיְיהוּ דְּרַבָּנַן אֶלָּא בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ מוֹדֵי לְהוּ, וּמַתְנִיתִין בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ וְרַבִּי דּוֹסָא הִיא,
2 וּבָרַיְיתָא דִּבְרֵי הַכֹּל.