נדה ל׳ ב:י״ב-י״ג

12 ביאור שטיינזלץ פתח ↗

ומסבירים: מאי טעמא מה הטעם שזו היא ראיה מן השוטים? — לדעתם הך זה העובר שמינו נקבה כך נוצר: שבתחילה אמנם זיווגו את אמו, ואולם היא לא נתעברה מזיווג זה, ולאחר מכן אייתרה ארבעין יומין המתינה ארבעים ימים, והדר איעבר וחזרה והזדווגה שוב ורק אז התעברה, ונמצא איפוא שבשעה שהרגוה ומצאו את העובר הנקבה שבמעיה, אף זה נגמרה יצירתו בארבעים ואחד יום.

13 רש"י פתח ↗

לשומר מסרינהו - שלא בא אדם עליהן אלא אותו היום:

13 ביאור שטיינזלץ פתח ↗

ושואלים: ור' ישמעאל, מה משיב הוא לטענה זו? — לדעתו אין לומר כן, משום שלשומר מסרינהו מסרו אותן, את השפחות הללו, ולא יכלו להיבעל בתוך תקופת הניסיון שלהן. ושואלים: ורבנן וחכמים, מה משיבים לדברים אלו? — אין בשמירתו של השומר להבטיח שלא נזדווגה בתוך התקופה הזו, שכן אין אפוטרופוס משגיח נאמן לעריות, ואימא אמור, הנח כי השומר גופיה עצמו בא עליה בתוך הזמן.

13 תוספתא כפשוטה על כתובות פתח ↗

אמ' להן אין אפטרופוס לעריות. ופירש"י: אין אתם יכולים להיות לה אפוטרופוס לומר לא נבעלה.40עיין מ"ש להלן בשם הירושלמי. אבל בבבלי נדה ל' ב' מפורש: אין אפוטרופוס לעריות, אימא שומר גופא בא עליה. ועיין גם בבלי חולין י"א ב'. וכן מלגלג יובינליס .Sat פ"ו, 347 על העצה לנעול דלת על האשה בבריח: ומי ישמור על השומרים גופא? quis custodiet ipsos custodes ופירוש זה יתכן רק לפי שיטת הבבלי שהויכוח בעניין נסתרה. אבל לפי הירושלמי והתוספתא הויכוח הוא בעניין מעוברת שבוודאי נבעלה והוא הדין במ"ח שראוה מדברת, כלומר שנבעלה, וכל השאלה היא אם לכשר נבעלה, או לפסול. וכוונת ר' יהושע, איפוא, שאין אפוטרופוס לעריות, ואין אשה בודקת ומזנה, ואם כבר זנתה יש לתלות שזנתה עם פסול.ובר"ח אוה"ג, עמ' 11: ואמר להם הוא אין אפוטרופוס על העריות. פי' אפי' חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפוטרופוס על העריות. ואפשר שצ"ל שם: ביר' כלומר, בירושלמי, והוא בפ"א, סה"ח, כ"ה ע"ד אפי' חסיד וכו'. ברם בירושלמי הכוונה לסייע לדברי רבן גמליאל ור' אליעזר, שאפילו כשרים מזנין כפירוש בעל פ"מ. ופירוש בעל ק"ע דחוק, ובבבלי מבאר הר"ח בזה את דברי ר' יהושע, והבבלי הרי מפרש שהויכוח כאן הוא בנסתרה גרידא, ועל זה אומר ר' יהושע שאין אפוטרופוס לעריות, ובוודאי נבעלה, ומה שייך כאן חסיד שבחסידים. ונראה שהר"ח מפרש שכוונת ר' יהושע לומר, שנבעלה, ושנבעלה לפסול, ואין להניח שאשה בודקת ומזנה, שהרי חסיד שבחסידים בוודאי אינו חשוד על העריות, מ"מ כשהוא אפוטרופוס עליהן יש לחשוש שמא יתקפנו יצרו ויכשל בהן, קל וחומר לאשה שכבר נסתרה שלא תבדוק בזנותה. ובירושלמי השתמשו בסברא זו להפך שאין להניח שהזנות רצה אחר הפסולים דווקא, מפני שכשרים לא יתפתו לה, אלא אומרים שגם כשרים מזנים, ואין כאן חזקה שנבעלה לפסול.

1 מַאי טַעְמָא? הָךְ דִּנְקֵבָה אִיַּיתַּרָה אַרְבְּעִין יוֹמִין, וַהֲדַר אִיעַבַּר.

2 וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְשׁוֹמֵר מַסְרִינְהוּ. וְרַבָּנַן: אֵין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לַעֲרָיוֹת, אֵימָא שׁוֹמֵר גּוּפֵיהּ בָּא עָלֶיהָ.

12 חכמת שלמה פתח ↗

שם איתרה ארבעין יומין כו' כצ"ל. ונ"ב לשון עיכוב כמו איתרה סיהרא בפ' אין נערכין:

13 תוספות פתח ↗

שומר גופיה בא עליה. ואפילו היה סריס או אשה אפשר שהניח אחרים לבא:

13 תוספות הרא"ש פתח ↗

שומר גופיה בא עליהן. ואם הוה אשה או סריס אפשר שהניח אחרים לבא עליהם:

13 מסורת התוספתא על כתובות פתח ↗

אין אפטרופוס וכו'. בבלי הנ"ל, חולין י"א ב', נדה ל' ב'. ועיין ירוש' הנ"ל.

נדה ל׳ ע״א » « נדה ל״א ע״א