2 הַיָּרוֹק, עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא. וְלֵית לֵיהּ לַעֲקַבְיָא ״דָּמֶיהָ״ ״דָּמֶיהָ״ — הֲרֵי כָּאן אַרְבָּעָה?
3 אִיבָּעֵית אֵימָא: לֵית לֵיהּ, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִית לֵיהּ, מִי לָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: שָׁחוֹר — אָדוֹם הוּא, אֶלָּא שֶׁלָּקָה? הָכָא נָמֵי, מִלְקָא הוּא דְּלָקֵי.
6 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יָרַד רַבִּי מֵאִיר לְשִׁיטַת עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל, וְטִימֵּא. וְהָכִי קָאָמַר לְהוּ לְרַבָּנַן: נְהִי דְּהֵיכָא דְּקָא מַשְׁכַּחַתְּ כֶּתֶם יָרוֹק אַמָּנָא לָא מְטַמְּאִיתוּ, הֵיכָא דְּקָחָזְיָא דַּם יָרוֹק מִגּוּפַהּ — תְּטַמֵּא.
7 אִי הָכִי, אִם אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה? מִשּׁוּם רוֹאָה מִבַּעְיָא לֵיהּ!
8 אֶלָּא הָכִי קָאָמַר לְהוּ: נְהִי הֵיכָא דְּקָא חָזְיָא דָּם יָרוֹק מֵעִיקָּרָא — לָא מְטַמְּאִיתוּ, הֵיכָא דְּחָזְיָא דַּם אָדוֹם וַהֲדַר חָזְיָא דָּם יָרוֹק — תְּטַמֵּא, מִידֵי דְּהָוֵה אַמַּשְׁקֶה זָב וְזָבָה.
9 וְרַבָּנַן, דּוּמְיָא דְּרוֹק: מָה רוֹק שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא, אַף כֹּל שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא, לְאַפּוֹקֵי הַאי דְּאֵין מִתְעַגֵּל וְיוֹצֵא. אִי הָכִי, שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מֵאִיר.
10 אֶלָּא, הָכִי קָאָמַר לְהוּ: לֶהֱוֵי כְּמַשְׁקֶה לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. וְרַבָּנַן בָּעֵי ״דַּם חֲלָלִים״, וְלֵיכָּא. אִי הָכִי, שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מֵאִיר!
11 אֶלָּא הָכִי קָאָמַר לְהוּ: אַלְּפוּהָ בִּגְזֵרָה שָׁוָה, כְּתִיב הָכָא ״שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת״.
13 רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא כָּךְ וְכוּ׳. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! הָא קָא מַשְׁמַע לַן: מַאן תַּנָּא קַמָּא? רַבִּי יוֹסֵי, וְכׇל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָּה לָעוֹלָם.
14 אֵיזֶהוּ אָדוֹם — כְּדַם הַמַּכָּה. מַאי ״כְּדַם הַמַּכָּה״? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּדַם שׁוֹר שָׁחוּט.
15 וְלֵימָא ״כְּדַם שְׁחִיטָה״! אִי אָמַר ״כְּדַם שְׁחִיטָה״ — הֲוָה אָמֵינָא כְּכוּלַּהּ שְׁחִיטָה, קָא מַשְׁמַע לַן ״כְּדַם הַמַּכָּה״ — כִּתְחִילַּת הַכָּאָה שֶׁל סַכִּין.
16 עוּלָּא אָמַר: כְּדַם צִפּוֹר חַיָּה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: חַיָּה — לְאַפּוֹקֵי שָׁחוּט, אוֹ דִּלְמָא לְאַפּוֹקֵי כָּחוּשׁ? תֵּיקוּ.
17 זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כְּדַם מַאֲכוֹלֶת שֶׁל רֹאשׁ. מֵיתִיבִי: הָרְגָה מַאֲכוֹלֶת — הֲרֵי זֹה תּוֹלָה בָּהּ. מַאי לַָאו דְּכוּלֵּיהּ גּוּפַהּ? לָא, דְּרֵאשַׁהּ.
18 אַמֵּי וַרְדִּינָאָה, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כְּדַם אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל יָד, שֶׁנִּגְּפָה וְחָיְיתָה וְחָזְרָה וְנִגְּפָה. וְלֹא שֶׁל כׇּל אָדָם, אֶלָּא שֶׁל בָּחוּר שֶׁלֹּא נָשָׂא אִשָּׁה. וְעַד כַּמָּה? עַד בֶּן עֶשְׂרִים.
19 מֵיתִיבִי: תּוֹלֶה בִּבְנָהּ וּבְבַעְלָהּ? בִּשְׁלָמָא בִּבְנָהּ — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, אֶלָּא בַּעְלָהּ — הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?
