נדה ט״ז א:ט״ו-י״ח

1 לֵימָא הָנֵי תַּנָּאֵי בְּהָא נָמֵי פְּלִיגִי, דְּתַנְיָא: הָרוֹאָה דָּם מֵחֲמַת מַכָּה, אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ — טְהוֹרָה, דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

2 רַבִּי אוֹמֵר: אִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת — חוֹשֶׁשֶׁת לְוִסְתָּהּ.

3 מַאי לַָאו, בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא, וּמַר סָבַר וְסָתוֹת דְּרַבָּנַן?

4 אָמַר רָבִינָא: לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא וְסָתוֹת דְּרַבָּנַן, וְהָכָא בְּמָקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא קָמִיפַּלְגִי.