1 גְּמָ׳ אִיתְּמַר, אָמַר רַבָּה אָמַר רַב הוּנָא: מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב: ״לֹא יִטַּמָּא״. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״לֹא יָבֹא״ — לְהַזְהִירוֹ עַל הַטּוּמְאָה, לְהַזְהִירוֹ עַל הַבִּיאָה. אֲבָל טוּמְאָה וְטוּמְאָה — לֹא.
2 וְרַב יוֹסֵף אָמַר: הָאֱלֹהִים! אָמַר רַב הוּנָא: אֲפִילּוּ טוּמְאָה וְטוּמְאָה. דְּאָמַר רַב הוּנָא: נָזִיר שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ מֵתוֹ וּמֵת אַחֵר וְנָגַע בּוֹ — חַיָּיב. אַמַּאי? הָא מִיטַּמֵּא וְקָאֵים! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, אָמַר רַב הוּנָא: אֲפִילּוּ טוּמְאָה וְטוּמְאָה.
3 אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: כֹּהֵן שֶׁהָיָה לוֹ מֵת מוּנָּח עַל כְּתֵיפוֹ, וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ מֵתוֹ וּמֵת אַחֵר וְנָגַע בּוֹ, יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא יְחַלֵּל״, בְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּלָּל, יָצָא זֶה שֶׁהוּא מְחוּלָּל וְעוֹמֵד.
4 אֲמַר לֵיהּ: וְתִיקְשֵׁי לָךְ מַתְנִיתִין, דִּתְנַן: הָיָה מִיטַּמֵּא לְמֵתִים כׇּל הַיּוֹם — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ ״אַל תִּטַּמֵּא״ ״אַל תִּטַּמֵּא״ — חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. וְאַמַּאי? הָא מִיטַּמֵּא וְקָאֵים!
6 וְטוּמְאָה בְּחִיבּוּרִין דְּאוֹרָיְיתָא? הָא אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יַנַּאי: לֹא אָמְרוּ טוּמְאָה בְּחִיבּוּרִין אֶלָּא לִתְרוּמָה וְקָדָשִׁים, אֲבָל לְנָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח — לָא. וְאִי אָמְרַתְּ דְּאוֹרָיְיתָא, מַאי שְׁנָא?
