1את אשמו בראשו הוא הקרן שנשבע עליו. כדתני' בפרק הגוזל קמא אשם זה קרן מושב זה חומש או אינו אלא אשם זה חומש כשהוא אומר והשיב את אשמו בראשו וחמישיתו הוי אומר אשם זה קרן וא"ת אי הכי בראשו למה לי כל קרן בראשו הוא כבר תרצו זה מאידך ברייתא דפרק הגוזל קמא דתני' אשם זה קרן מושב זה חומש ובגזל הגר הכתוב מדבר או אינו אלא מושב זה כפל ובגנבת הגר הכתוב מדבר כשהוא אומר והשיב את אשמו בראשו וחמישיתו הרי בממון המשתלם בראש הכתוב מדבר ופר"שי ז"ל המשתלם בראש קרן לבדו שהוא ראש ומה שאמר שנשבע עליו אין כונתו לתת טעם למה נקרא שמו אשם כי גם בזולת שנשבע עליו לשקר ראוי הוא שיקרא אשם מאחר שבא בידו בגזל אבל כונתו בזה להודיע אי זה נקרא קרן ואמ' שהוא אותו שנשבע עליו לשקר לא אותו וחומשו דכתיב וחמישיתו יוסף עליו:2לאשר אשם לו למי שנתחייב לו. פירוש אם היה אותו ממון שגזל ונשבע עליו של ראובן וראובן חייב לו לשמעון לא יתנהו לראובן אלא למי שנתחייב לו ראובן דהיינו לשמעון דהכי משמע מלישנא דלמי שנתחייב לו דקאמ' דאס"ד לראובן האי למי שנתחייב לו למי שגזלה ממנו מבעי ליה ותניא בפרק האשה שנתארמלה רבי נתן אומר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו שמוציאין מזה ונותנין לזה ת"ל ונתן לאשר אשם לו ופרש"י מדלא כתיב לאשר הלוהו אלא לאשר האשם שלו ואשם הוא הקרן כדאמרי' בהגוזל ה"ל כאלו אמר לאשר הקרן שלו שהוא המלוה הראשון לא למלוה השני שהלוה לזה כי זה הקרן אינו שלו אלא של המלוה הראשון:
