4על ראש העולה להביא עולת חובה לסמיכ' ולהביא עולת הצאן לעולה פרט לעולת העוף. כל זה בת"כ והכי פירושא דהוה ליה למכת' וסמך ידו על ראשו ומסתמא אעולה דכתיב ברישיה דקרא קאי עולה למה לי אלא ללמד על כל מי ששמו עולה שצריך סמיכה בין עולת נדב' דקאי עלה בין עולת חובה של יחיד דאלו עולת צבור ל"ש של חובה ל"ש של נדב' אינה טעונה סמיכ' כדתנן במנחו' פרק שני מדו' כדלעיל ובין עולת בקר דקאי עלה ובין עולת צאן שכולם נקראין בשם עולה ומדהוה ליה למכתב על ראש עולה וכתב העולה בה"א אינו אלא למעט דה"א בכל מקום מיעוטא הוא כדתניא בת"כ בפרשת צו ת"ל זאת היא העול' כל אלו מיעוטי' ומה בא למעט עולת העוף לומר שאינה טעונה סמיכה אי נמי העולה בה"א הידיעה משמע הנזכרת שהיא עולת בהמה ולא עולת העוף:5ונרצה לו לכפר עליו על מה הוא מרצה לו א"ת על כריתו' ומיתו' ב"ד או מית' בידי שמים או מלקות הרי ענשן אמור הא אינו מרצה אלא על עשה ועל לאו שנתק לעשה. בת"כ והרמב"ן ז"ל פי' בעבור שפי' הכתוב בחייבי מיתות ב"ד ובחייבי כריתות עונשן במזיד ובשוגג ופי' בחייבי מיתה בידי שמים עונשן במזיד למיתה ובחייבי לאוין למלקו' ולא פי' בהם שום עונש בשוגג נראה להם לרז"ל שכל העונש שלהם פרטו הכתוב כי למה יפרש עונשן של אלו במזיד ובשוגג ויפרש עונש אחרים במזיד בלבד ולא יפר' אותו בשוגג שיאמר שהוא להביא בהן עולה ולכך ראוי שאין בחייבי מיתה בידי שמים ובחייבי מלקות אלא ענשן המפורש בהן למזיד אבל בשוגג אין עליה' שום נשיאות חטא ואין צריכי' רצוי כלל וזהו שאמרו כבר ענשן אמור שכל העונש שרצה להטיל עליהם אמרו הכתוב אבל על עשה ועל לא תעשה הנתק לעשה המזידין שלא הזכיר בהם שום עונש וא"א שלא יענש בהם בזה ירצה העולה הזו אם יביאנה בנדב' נפשו ונכון הוא דאל"כ מנ"ל לרז"ל לומר הא אינו מרצ' אלא על עשה ועל לאו הנתק לעשה דילמא על שגגת חייבי מיתה בידי שמי' בשוגג ועל חייבי מלקות בשוגג ועל חייבי מיתות בית דין שאין חייבין על שגגתן חטאת כגון מכה אביו ואמו ומקלל שלא נזכר ענשן על שגגתן ותכפר עליה' העולה הזאת על שגגתן אבל לא על העשי' ועל לאו הנתק לעש':
