מזרחי, בראשית ד׳:ט״ו

מפרשים:
1 זה אחד מן המקראות שרמזו ולא פירשו. דהוה ליה למימר לכן כל הורג קין אעשה לו כך וכך והכתוב קצר ושתק מהעונש כי שבעתים יוקם קין הוא נקמת הבל מקין לא נקמת קין מהורגו כמבואר מדברי למך לנשיו ועוד כי שבעתים יוקם אינה תשוב' למאמר והיה כל מוצאי יהרגני דאדרבה הוא סבה שכל מוצאו יהרגהו מאחר שלא יוקם עד סוף שבעה דורות:
2 לסוף שבעה דורות. אע"פ שהוא על משקל שנים כי מצאנו ואור החמה יהיה שבעתים ופירש ואמר כאור שבעת הימים:
3 וסוף המקרא שאמר כו' למדנו שתחלת המקרא לשון גערה הוא שלא תהא בריה מזיקתו. שלולי סוף המקרא היינו מפרשים לכן כל הורג קין הבטחה לטובה שכל מי שיהרגנו אטיב לו דומיא דכל מכה יבוסי שהיא הבטחה לטובה ורמז ולא פירש אבל עכשו שכתב שבעתים יוקם קין שלא יקח הבל נקמתו מקין עד סוף שבעה דורות למדנו שרצון הכתוב בלכן כל הורג קין אינו אלא גערה שכל ההורג אותו יענש שלא תהא בריה מזיקתו וחסר כי קודם מלת שבעתים כאלו אמר כי שבעתים יוקם קין פי' שלא יקבל הבל מנחתו מקין עד שבעה דורות וכיון שאינו בן מות עד ז' דורות הנה כל ההורג את קין אענישנו בלי ספק גם יתכן לפ' שהוא חסר וי"ו שכל הורג קין סוף אענישנו ולא יוקם הבל מקין עד ז' דורות:
4 חקק לו אות משמו במצחו. ופי' אות אות אחת מאותיות שמו כמו והתגית תיו על מצחות האנשים שדרז"ל בשבת אמר לו הב"ה לגבריאל לך ורשום על מצחות האנשים תי"ו של דיו שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה והרמז ממלת וישם דאל"כ ויעש מיבעי ליה: