25שני בני יעקב בניו היו ואף על פי כן נהגו עצמן כשמעון ולוי כשאר אנשים שאינם בניו שלא נטלו עצה ממנו. בב"ר אמרו ויקחו בני יעקב שמעון ולוי ממשמע שנאמ' שמעון ולוי איני יודע שהם בני יעקב אלא בני יעקב שלא נטלו עצה מיעקב פי' מבני יעקב יתירא שמעינן דלא אתא אלא לדרשא לומר שהם בני יעקב ולא עשו עצמן אלא כשמעון ולוי כאנשים נכריים שאינם נקראים בשם בניו אלא בשמם מפני שלא נטלו עצה מאביהם כמנהג הבנים אלא עשו עצמן כנכריים אבל בלאו יתורא דבני יעקב ה"א שכתב אות' בשמם ולא בשם בניו להודיענו אי זה מבניו עשו זה אבל מה שאמרו בב"ר אלא בני יעקב שלא נטלו עצה מיעקב שמעון ולוי שלא נטלו עצה זה מזה נראה שלא מייתורא דבני יעקב דרשו זה שהרי שמעון ולוי לגופייהו הו' כדי להודיע מי מבניו עשו זה ואפי' הכי דרשו בם שלא נטלו עצה זה מזה. ושמא יש לומר דמדבני יעקב לדרשא שמעון ולוי נמי לדרשא דומי' דרך וטוב כדאיתא במציעא ורש"י לא הביא רק דרשה דבני יעקב מפני שהכתוב מעיד על זה ויאמר יעקב אל שמעון ולוי עכרתם אותי ולא דרשה דשמעון ולוי מפני שהוא רחוק מהשכל שילכו שניהם בפועל הזה ולא לקחו עצה זה מזה:26אחי דינה לפי שמסרו עצמן עליה נקראו אחיה. דאם לא כן אחי דינה למה לי וכי לא ידענו שהם אחיה אבל בב"ר אמרו וכי אחות שניהם היתה ולא אחות כל השבטים אלא לפי שמסרו נפשם עליה לפיכך נקראת על שמם ודכוותה ותקח מרים הנביאה אחות אהרן ולא אחות משה אלא לפי שמסר אהרן נפשו עליה כשנצטרעה נקראת על שמו וכן פרש"י שם ואף ע"פ שאינם דומין זה לזה דבשלמא גבי אחות אהרן היה לו לומר אחות משה ואהרן אלא הכא שלא נכתב אחות שמעון ולוי עד שיקשה והלא אחות כל השבטים היתה רק שמעון ולוי אחי דינה מכל מקום מייתורא דאחי דינה משמע דלא אתא אלא להודיע שהם לבדם אחיה וכאלו אמר אחות שמעון ולוי והיינו דקשיא להו וכי אחות שניהם היתה ולא אחות כל השבטים:
