1ורוח גדולה וחזק מפרק הרים הרי זכר ונקיבה. פי' שניהם יחד בענין אחד אבל והנה רוח גדולה באה ויגע בד' פנות הבית אף על פי שהם זכר ונקבה בפסוק אחד אינם בענין א' כי והנה רוח גדולה באה ענין אחד ויגע בארבע פנות הבית ענין אחר והעני' הא' בא בלשון נקבה והענין השני בא בלשון זכר אבל רוח גדולה וחזק הוא ענין אחד בלשון זכר ובלשון נקבה יחד:2והיה המחנה הנשאר לפלטה בעל כרחו כי אלחם עמו. לאו ממלת והיה מפיק לה כמו שחשב החכם ן' עזרא ז"ל וטען עליו מן והיית לי לישוע' שפירושו אולי תהיה לי לישועה שהרי גבי ועזב את אביו ומת פרש"י ז"ל אם יעזוב את אביו דואגים אנו שמא ימות אלא מדברי רז"ל שאמרו התקין עצמו לג' דברים לדורון למלחמה ולתפלה הוא דמפיק לה דכיון דלא אשכחן בשום דוכתא קרא דמיירי במלחמה אלא על התפלה ועל הדורון בלבד הוכרח לומר דפי' והיה המחנה הנשאר לפלטה בעל כרחו כי אלחם עמו ורז"ל שאמרו התקין עצמו לג' דברים אע"פי שהמקראות הללו אינם מורות רק על התפלה והדורון בלבד קבלה היתה בידם והא דפירש גבי ועלה מן הארץ בעל כרחנו לאו ממלת ועלה הוא דמפיק לה אלא משום דאינו נופל לומר דואגים אנו שמא יעלה מן הארץ כי אם יעלה היא טובתנו יותר ממה שילחם ולא יעלה מן הארץ אבל יהיה עומד ולוחם בנו הוכרח רש"י לומר בעל כרחנו שאף על פי שהיא טובה לנו מצד אחד היא רעה לנו מצד אחר שהם משועבדים לנו ועכשיו ילכו מתחת שעבודנו בעל כרחנו:
