מפרשים:
32 אותן שיולדו מכאן ולהבא. כאלו אמר והיה שכרי באלה:
33 נקודים וטלואים בעזים ושחומי' בכשבים יהיו שלי. ויהיה פירוש כל שה נקוד וטלוא תיש ולא עז הכולל זכרי' ונקבות כי אחר זה ונקוד וטלוא בעזים שהן הנקבות ופי' וכל שה חום כבש כי שה כלל כבש ועז וכן כתוב שה כשבים ושה עזים והוכרח לפרש השה הראשון תיש והשה השני כבש ולא ההפך גם לא שניהם כבש האחד לזכר והאחר לנקבה ממה שכתוב ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים ואת כל העזים הנקודות והטלואות וכל חום בכשבים:
34 ועוד שלא תאמר על ידי הזכרים כו'. דאם לא כן מה צורך שיסירם משם ימנם והנוספים מן המנין הם בהכרח מן הנולדים אחר כך שהם שלו ואין לומר דמטעם זה בלבד הסיר אותם שהרי הכתוב העיד על הטעם הראשון באמרו וענתה בי צדקתי ביום מחר וכו'. ואם תאמר עדיין יש לו ללבן לומר שע"י הבטת הכבשים הנקודים וטלואים שלא הסירם תלדנה העזים הנקבות דוגמתן מצד ההזדווגות. י"ל שיעקב לא פחד שיטעון אלא בעזים הנקודים הטלואים שמזדווגין זה עם זה וכן בכבשים השחומי' שמזדווגין זה עם זה והבנים ודומין להן אבל מצד המבט' לבד שרואים אלו את אלו בעת זווגן לא חשש פן יטעון שאלו היה חושש לא היה שם יעקב הכבשים הנולדים עקודי' נקודי' לפני הצאן ופני הצאן צופות בהן עד שתלדנה דוגמתן פן יטעון לבן על זה וכיון שלא פחד מזה לא הוצרך להסיר משם רק העזים הנקודים וטלואים והכבשים השחומים שלא יזדווגו העזים עם העזים והכבשים עם הכבשים ותלדנה דוגמתן אבל הכבשים הנקודים וטלואים שאין דרכן להזדווג עם העזים וכן העזים השחומי' שאין דרכן להזדווג עם הכבשים שאינם ממינם לא הוצרך להסירם: