1ברכו במן שכל ימות השבת יורד עומר לגלגולת וכו'. ב"ר ונ"ל שכך פירושו שאע"פ שקידש יום השבת והבדילו משאר הימים שלא היה המן יורד בו כשאר הימים מ"מ בששי נכפלה בו ברכתו ופי' ברכו לא פסקה ברכתו דאל"כ מה היא ברכתו יותר משאר הימי' והלא עומר לגלגולת היה להם גם באותו יום כמו בשאר הימים שהחסרון שהיה לו שלא ירד באותו יום נתמלא ביום הששי שירד של יומו ושל מחרתו אך קשה מנא להו לרז"ל לומר שלא היה יורד המן בכל יום אלא עומר לגלגולת בלבד ובו' הוכפלה ברכתו והיה יורד לחם משנה דילמא ירידתו ביום הששי שוה לשאר הימים היה רק שבכל יום לא היו רשאים ללקוט רק עומר לגלגולת ובששי היו לוקטי' לחם משנה בעד יומו ויום מחרתו שזהו הנראה מפשט המקראות דדוחק הוא לפרש מלת יורד בעבור הנמצא' להם במדידה שבכל יום היה הנמדד עומר אחד ובששי היה כפלי' ושמא י"ל דמסברא אמרו זה שהי' קשה בעיניה' לומר שהיה הנם לבטלה שהיה יורד יותר מדי ספוקם ומה שאמרו שהנשאר היה נעשה נחלים נחלי' הוא השארית מהעומר שלא היה מספיק לעומר אחר:2המלאכה שהית' ראוי' לעשות בשבת כפל ועשאה בששי. ב"ר אשר ברא אלהי' ועשה אין כתיב כאן אלא לעשות כל שהיה הב"ה עתיד לעשות בשבת הקדי' ועשאו בששי דמלת לעשו' להבא משמע דכיון שא"א לומר שאותה המלאכ' שהיתה ראויה לעשות בשבת נתבטל' ונשאר העולם חסר ממנה או שעשאה לאחר השבת דויכלו השמים והארץ כתי' וכל צבאם כתי' על כרחי' למדנו שכפל המלאכ' בששי ועשה בו של יומו ושל מחרתו:
