מזרחי, בראשית ב׳:ב׳

מפרשים:
1 ונראה כאילו כלה בו ביום. ב"ר וא"כ יהיה פי' ויכל אלהים ביום השביעי לפי הנראה לא לפי האמת כי ראשי' השביעי אינו שביעי כמו שראשי' הקו אינו קו כי אילו היה ראשי' השביעי שביעי היה בשביעי מעשה ומפני שאינו לפי האמת הוכרחו הזקנים בימי תלמי לכתוב ביום הששי במקום ביום השביעי כדאיתא בפ"ק דמגילה:
2 ד"א מה היה העולם חסר מנוחה באת שבת באת מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה. ויהי' פירושו ויכל מן המנוחה שאחר גמר מעשה בראשית דהשתא אפילו את"ל ביום השביעי שביעי ממש אכתי לא קשיא דמנוחה דאחר גמר מעשה בראשית אע"פ שהיא מכלל המלאכות שהרי העולם היה חסר ממנ' ונגמר' כמו שהיה חסר משאר מלאכות מעשה בראשית ונגמרו כל אחת ביומה מ"מ מאחר שכלן יגיעה וזאת מנוחה אינ' מלאכ' גמור' אלא דרך העברה ולכן אמרו ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה אינו אלא דרך העברה דאי לא תימא הכי קשו קראי אהדדי כתיב ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אלמא בשביעי עסק במלאכה וכתיב וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אלמא לא עסק בשום מלאכה: