1את הבשר ולא גידים ועצמות. במכילתא ובגידין שאינן נאכלים מחמת קושיין קמיירי כגון גידי צואר דהוי כעץ בעלמא שאם לא אכל בשר כלל אלא מאותן גידין או מעצמות אינו יוצא ידי חובתו דכיון דלאו בני אכילה נינהו בטלה דעתו אצל כל אדם אבל שאר גידי' הרי הן כבשר ויוצא בהן ידי חובתו כדאיתא בפר' כיצד צולין אמר רב יהודה אמר רב כל הגידי' בשר חוץ מגידי צואר ופיר' רש"י הרי הן כבשר ונמנין עליהן בפסח ויוצא ידי חובתו חוץ מגידי צואר דעץ בעלמא הוא:2כל עשב מר נקרא מרור. דכתיב על מצות ומרורים הקישן הכתוב למצה לומר לך מה מצה מין זרעים אף מרורים מין זרעים לאפיקי מרירתא דנונייא שהיא מרה של דג והירדוף שהוא עשב מר שבו המתיק משה למי מרה ומה מצה מינין הרבה שכל דבר הבא לידי חימוץ יוצא בה ידי מצה אף מרור מינין הרבה שכל עשב מר יוצא בו מרור ולא תימא מרורים כתיב תרי מיני ותו לא:3ושמרתם את המצות שלא תבא לידי חמוץ. במכילתא ואינו ר"ל שישמרנו מן החמוץ ממש שזה בחיוב כרת הוא אלא ה"פ שצריך ליזהר מהדבר שמביא לידי חשש חמוץ שהדגן שרוצה לצאת בו י"ח מצה יזהר שלא יבא עליו מים משנקצר ואילך מפני שמביא לידי חשש חמוץ כדרבא אבל אם לא נזהר בו אע"פ שנזהר משע' לישה ואילך אין זה שמור דשמור דלישה לאו שמור הו' שאע"פ שאין בעסה לא קרני חגבים ולא הכספת פנים שהוא סי' לחמוץ שמות' לאכלה בפסח מידי דהוי אבצקן של כותים שממלא אדם כרסו מהם מ"מ לא נפיק בה י"ח מצה כיון שלא נעש' בה שימור משע' הראוי לשמור וז"ש אחר זה מכאן אמרו תפוח הלטוש בצונן במכילתא ובפ' אלו עוברין פי' אם ראתה האשה הבצק שבידה שנשתנ' כדרך הבצק שהוא רוצה לתפוח אע"פ שאין בזה משום חמוץ תלטוש ידיה במי' צונן ותחטפנ' ותצטנן משום חיוב דושמרתם את המצות:4כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה. גם זה במכילתא ונראה מזה שאע"פ שדורש המקר' באל תקרי מ"מ לא יצא מדי פשוטו דאל"כ מאחר שדורש המצה למצו' באל תקרי מצות אלא מצוות איך חזר ואמר כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה:5ושמרתם את הי' הזה ממלאכה לדורותיכם חקת עולם לפי שלא נאמר כו'. פי' האי קרא דושמרתם את היום הזה לדורותיכ' חקת עולם במלאכ' קמיירי ואע"פ שכבר כתב לעיל וביום הראשון מקרא קדש וגו' כל מלאכ' לא יעשה בהם חזר ונשנה כאן לפי שלא נאמר לעיל גבי אסור מלאכ' דורות וחקת עולם שלא תאמר אזהרת כל מלאכה לא יעשה לא לדורות נאמרה אלא לאותו דור בלבד:
