1כמלך העובר ממקום למקום. במכילתא שמנהגו ללכת בדרך ישרה ואינה פונה מכאן ומכאן במבואות העיר כך הקב"ה עבר בארץ מצרים במבוי א' בלבדו באותה העבר' לקו בכורי מצרים בין אותן שהיו באותו מבוי שעבר בו בין אותן שהיו במבואות אחרות דאל"כ ועברתי ל"ל:2כל בכור בארץ מצרים אף בכורות אחרי' והם במצרים. דאל"כ והכתי כל בכור סתם מיבעי ליה בארץ מצרים ל"ל:3אני בעצמי ולא ע"י שליח. דאל"כ אני יי' ל"ל אבל מקרא דועברתי והכתי לא מוכחא מילתא משום דכל המעשים שבעולם אל השם הם מתייחסים אע"פ שנעשים ע"י שלוחיו מפני שהוא הסבה הראשונה וכן שנינו במכילתא והכיתי כל בכור שומע אני ע"י מלאך או ע"י שליח ת"ל ויי' הכה כל בכור לא ע"י מלאך ולא ע"י שליח והא דפרש"י ויי' הכה הוא ובית דינו. י"ל כיון שהוא עצמו הי' המכה אע"פ שבית דינו עמו אינו נקרא ע"י שליח וזהו ששנינו במכילתא ויי' הכה כל בכור לא ע"י מלאך ולא ע"י שליח והא דכתיב וישלח מלאך ויוציאם ממצרים ה"פ וישלח מלאך לדבר אל פרעה ולעשות האותות ויוציאם ע"י זה ממצרים ומ"ש ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף המכה עצמה הוא המשחית וכן כתיב ולא יהיה בכם נגף למשחית. א"ק דא"כ הא דכתיב ויי' המטיר על סדום ודרשו רז"ל הוא ובית דינו והביאו גם רש"י ז"ל צ"ל שהוא עצמו היה הממטיר אף על פי שהיה בית דינו עמו וקשה שהרי אמרו והנה ג' אנשים הא' לבשר את שרה והא' לרפאת את אברהם והא' להפוך את סדום וכן כתוב לבלתי הפכי את העיר: אבל הרמב"ן ז"ל טען על רש"י על מה שפי' אעש' שפטי' אני יי' אני בעצמי ולא ע"י שליח. ואמר ומדרש חכמים אינו כן אלא ועברתי אני ולא המלאך והכתי אני ולא השרף אעשה שפטים אני ולא השליח אני יי' אני הוא ולא אחר ופירושו בעבור שהפרשה דבור משה עם ישראל היה ראוי שיאמר ועבר יי' בארץ מצרים והכה כל בכור ולכך דרשו בו ועברתי אני בעצמי לא ע"י מלאך שליח מאתו במגפות כעניין בדוד ובסנחריב והכתי כל בכור אני ולא השרף כלומר כי גם המכה תהיה על יד הקדוש ב"ה לא כמלך שיעשה נקמה בשונאיו לפניו ע"י ספקלטורים שלו שהם השרופות שמהם תצא שורפת באויביו כעניין אליהו בשרי החמשים ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים ולא ע"י שליח מאתו ית' לכל המעשים הנעשים בארץ והוא המלאך הגדול הנקרא מטטרו"ן כי פירוש המלה מורה הדרך כמו שאמרו בספרי אצבעו של הב"ה נעשה מטטרו"ן למשה והראהו כל ארץ ישראל: ואני שמעתי ולא אבין מפני שמדבריו ז"ל נראה שהוא סובר שמה שדרשו רבותינו ז"ל בועברתי אני ולא המלאך ובוהכתי אני ולא השרף ובאעשה שפטים אני ולא השליח הוא ממלת ודברתי והכתי ואעשה שכל אחד מהם הוא לשון מדבר בעדו דמשמע שהוא הפועל ולא אחר זולתו ואין הדבר כן שהרי דרך המקראות ולא המקראות בלבד אלא אף דרך כל המדברים בלשון הדיוט לייחס כל הפעולות הנעשי' בעולם לבורא ית' אע"פ שנעשי' ע"י מלאכיו ושלוחיו וזהו שאמרו במכילתא והכתי כל בכור שומע אני ע"י מלאך או ע"י שליח שאין סברא לומר שהמכילתא חולק עם המדרש בזה אבל מה שדרשו רז"ל בוהעברתי אני ולא המלאך ובוהכתי אני ולא השרף ובאעשה שפטים אני ולא השליח אינו אלא מייתורא דאני יי' דכתיב בסיפיה דקרא דאכולהו קאי כאילו אמר ועברתי אני יי' והכיתי אני יי' אעשה שפטים אני יי' ומה שאמרו במכילתא והכיתי שומע אני ע"י מלאך או ע"י שליח הכי פי' אילו לא נאמר בסיפיה דקרא אני יי' הייתי שומע או ע"י מלאך או ע"י שליח השתא דכתיב אני יי' יתירה למדנו ממני אני בעצמי ולא ע"י מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח והרב ז"ל כלל המלאך והשרף במלת שליח מפני שכלם הם שלוחיו ואמר אני יי' אני בעצמי ולא ע"י שליח משום דכולהו ממיעוטא דאני יי' נפקי אלא שהמדרש חלק אותן לג' חלקים מלאך ושרף ושליח משום דאני יי' דקרא אכולהו קאי וכאילו אמר ועברתי אני יי' והכתי אני יי' אעשה אני יי' ודריש כל אחד לדבר אחד מה שאמרו במדרש אחר כל אלו המיעוטים אני יי' אני הוא ולא אחר אין זה מיעוט אחר אלא כאילו פירש שמה שמעטנו אני יי' מלאך ושרף ושליח הוא משום דמאני יי' משמע אני ולא אחר גם מה שאמר עוד ופירושו בעבור שהפרשה דבור משה עם ישראל היה ראוי שיאמר ועבר יי' בארץ מצרים והכה כל בכור ולכך ידרשו בו ועברתי אני בעצמי כו' אינו מחוור מפני שאף אם היה כתוב ועבר יי' הי' יכולין לדרוש יי' בעצמו כמו שדרשו ועברתי אני בעצמי ואם בעבור שכיון שכתוב ועברתי במקום ועבר יי' הנה כל הפרשה הזאת פעם ידבר בלשון השולח לשליח ויקחו להם איש שה ולקח הוא ושכנו במקום קחו לכם איש שה ולקחת אתה ושכנך שהוא בלשון השליח לישראל ופעם ידבר בל' השליח לישר' מן הכבשים ומן העזים תקחו והיה לכם למשמרת במקום מן הכבשים ומן העזים יקחו והיה להם למשמרת שהוא בלשון השולח לשליח אף כאן ועברתי והכתי הוא בלשון השולח לשליח במקום ועבר יי' והכה יי' שהוא בלשון השליח לישראל ואין זה שנוי ואחר שאין זה שנוי איך ידרשו בו והכתי אני ולא השרף אעשה שפטים אני ולא השליח דילמא והכתי ע"י שליח כמנהג הכתוב בכל מקום שמיחס כל הפעולות הנעשות על ידי שלוחיו שהשם עשה אותם אבל העיקר הוא כמו שפירוש רש"י שאני יי' הכתוב בסוף המקר' שב על ועברתי והכתי ואעשה שפטי' כאילו כתו' ועברתי אני יי' והכתי אני יי' ואעשה שפטים אני יי' ומיתורא דאני יי' דרשו אני ולא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח וכיוצא בזה אמרו גבי איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו סמך שבת למורא האב לומר אף על פי שהזהרתיך על מורא האב אם אמ' לך חלל את השבת אל תשמע לו ופרש"י דמאני יי' דכתיב בסיפיה דקרא הוא דמפיק ליה אף כאן מאני יי' דכתיב בסיפיה דקרא הוא דמפיק ליה:
