מזרחי, דברים כ״ו:י״ב

כשתגמור להפריש מעשר של שנה השלישית. לא כשתגמו' להפריש המעשר של שנה שנית כפי המובן מן בשנה השלישית דמשמע שאתה עומד בשנה השלישי' ומפרי' מעשר של שנה שנית דאל"כ כי תכלה לעשר את כל מעש' תבואתך בשנה הרביעית מבעי ליה שפירושו שאת' עומד בשנה הרביעי' ומפרי מעשר של שנה שלישית הנמשכ' עד הפסח של שנה הרביעת כדלקמן או כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך השנה השלישית מבעי ליה לפיכך הוצרך לומר שפי' בשנה השליש' שבשנה השלישית וחסר שי"ן כמו את הדרך ילכו בה שילכו בה שפירושו תבואתך שבשנה השלישית דהיינו של שנה השלישית והשנה השלישי' הזאת בשליש' דשמיטה קמיירי ולאו דוקא בשלישית אלא הה"נ בששית של שמטה שבשנה ראשונה של שמטה מפריש מעשר ראשון ומעשר שני וכן בשנה השנית אבל בשנה השלישית מפריש מעשר ראשון ומעשר עני במקום מעשר שני וכן בזה הסדר בשלשה שנים השניות של שמטה שבשנה הרביעי' מפריש מעשר ראשון ומעשר שני וכן בחמישית ובששית מפריש מעשר ראשון ומעשר עני במקום מעשר שני א"כ שלישית דהכא לאו בשלישית דשמטה קמיירי אלא בשלישית של שלש שנים הראשונות של שמטה ובשלישית של שלש שנים הבאות אחריהן שהן השלש שנים השניות של שמטה שהן נוהגין במנהג השלש שנים הראשונות במעשרותיהן:

מכאן אמרו אין פוחתין לעני בגורן פחוח מחצי קב חטין.

במסכת פאה והוא שעור י"ב בצים שהקב ארבע לוגין והלוג ששה בצים נמצא הקב כ"ד בצים וחציו י"ב ומה שאמר בגורן לאפוקי בבית דדוקא בגורן איני נותן לו פחות מחצי קב חטין מפני שאין שם אחר לחלוק לו אלא הוא אבל אם היה המעשר בבית מחלקו לכל העניים אפי כזית שאינו מצוה ליתן שם כדי שבעו ומה שאמר פחוח מחצי קב חטין הוא לאפוקי שאר מינים שמן השעורים לא יפחות מקב ומן הדבלו' לא יפחות ממשקל כ"ה סלעים ומן היין לא יפחות מחצי לוג ומן השמן לא יפחות מרביעית הלוג ומן האורז רובע הקב וכן כל מין ומין יש לו שיעור לעצמו: