משנה תורה, מצוות עשה ע״א

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

71 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו מי שחטא חטאים ידועים שיקריב קרבן אשם ויתכפר לו, והוא הנקרא אשם ודאי, והחטאים שיתחייב עליהם זה הקרבן הם המעילה והגזלה ובא על שפחה חרופה ונשבע לשקר על שבועת הפקדון, וזה שכל מי שמעל בשגגה והוא שיהנה בשוה פרוטה מן ההקדש בין הקדש בדק הבית בין הקדש מזבח, ומי שיגזול חבירו שוה פרוטה או יותר ונשבע או בא על שפחה חרופה בין בשוגג בין במזיד, הנה הוא חובה עליו שיקריב קרבן על חטאתו, ואינה קרבן חטאת. ואמנם הוא אשם והוא הנקרא אשם ודאי. ואמר במעילה וחטאה בשגגה וגו' והביא את אשמו וגו' אמר וכחש בעמיתו ונשבע על שקר ואת אשמו יביא ואמר והיא שפחה נחרפת לאיש והביא את אשמו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת כריתות. ויקרא אל משה, מעילה פי"א, ושגגות פ"ט:

71 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי – לְהַקְרִיב קָרְבָּן עַל חֲטָאִים יְדוּעִים כְּמוֹ שֶׁנְּפָרֵשׁ אוֹתָם, וְזֶה הַקָּרְבָּן נִקְרָא אָשָׁם וַדַּאי, וְהוּא קָרְבָּן שֶׁל אַיִל שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת שָׁוֶה שְׁתֵּי סְלָעִים כריתות כב ב. וְיֵשׁ מִן הַחֲטָאִים אֵלּוּ שֶׁקָּרְבַּן זֶה בָּא עֲלֵיהֶן בֵּין חָטָא בָּהֶן בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא בְּשׁוֹגֵג דַּוְקָא וְלֹא בְּמֵזִיד. וְאֶחָד מֵחֲטָאִים אֵלֶּה הוּא מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן יִשְׂרָאֵל מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה וּלְמַעְלָה שֶׁלֹּא כַּדִּין, כְּגוֹן שֶׁגְּזָלוֹ אוֹ גְּנָבוֹ אוֹ נִשְׁאַר בְּיָדוֹ מִפִּקָּדוֹן שֶׁהֻפְקַד לוֹ אוֹ נִשְׁאַר בְּיָדוֹ מֵחֲמַת הַלְוָאָה אוֹ שֻׁתָּפוּת. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל שֶׁאִלּוּ הוֹדָה לוֹ וְיִהְיֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם בַּדִּין, וּתְבָעוֹ מִמֶּנּוּ הַנִּגְזָל אוֹ הֶעָשׁוּק אוֹ יוֹרְשׁוֹ אוֹ הַבָּא מִכֹּחָם וְכָפַר בּוֹ וְנִשְׁבַּע עָלָיו לַשֶּׁקֶר, וְהָיָה כִּי יָשׁוּב וְנִחַם עַל חֶטְאוֹ וְיָשִׁיב הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפָּיו, חַיָּב לְהָבִיא קָרְבָּן זֶה שֶׁאָמַרְנוּ עַל חַטָּאתוֹ, מִלְּבַד הַחֹמֶשׁ שֶׁחַיָּב לְהוֹסִיף עַל הַקֶּרֶן וּלְתִתּוֹ לַנִּגְזָל, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ה כא נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּיְיָ וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ וְגוֹ'. וְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ספרא ויקרא כב ד מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מַעַל בַּיְּיָ? לְפִי שֶׁכָּל הַמַּלְוֶה וְהַלֹּוֶה אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בְּעֵדִים, וּכְשֶׁהוּא מְכַחֵשׁ אֵינוֹ מְכַחֵשׁ אֶלָּא בְּעֵדִים, אֲבָל הַמַּלְוֶה שֶׁלֹּא בְּעֵדִים וּמְכַחֵשׁ בּוֹ מְכַחֵשׁ בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁבֵּינֵיהֶם, שְׁכִינָה, לְכָךְ נֶאֱמַר וּמָעֲלָה מַעַל בַּיְיָ וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ וְגוֹ'. וּכְתִיב בָּתְרֵהּ שם ה כג כה וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם, כְּלוֹמַר שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה שֶׁיַּחֲזִיק עַצְמוֹ בְּאָשֵׁם, וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה וְגוֹ', וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו וְגוֹ', וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לה' אַיִל וְגוֹ', וְזֶהוּ הַנִּקְרָא אֲשַׁם גְּזֵלוֹת, וְזֶהוּ מִן הַבָּאִים בֵּין עַל שׁוֹגֵג בֵּין עַל מֵזִיד. וּבְזֹאת הַפָּרָשָׁה לֹא נִזְכַּר מִן הָאֲשָׁמוֹת כִּי אִם זֶה שֶׁאָמַרְנוּ, אֲבָל בַּפָּרָשָׁה שֶׁל מַעְלָה הֻזְכַּר אָשָׁם וַדַּאי שֶׁהוּא מֵעֵין זֶה שֶׁנִּקְרָא גַּם כֵּן אָשָׁם וַדַּאי וְהוּא הַנִּקְרָא אֲשַׁם מְעִילוֹת, כְּלוֹמַר מִי שֶׁמָּעַל וְנֶהֱנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁוֹת, וּלְפִיכָךְ נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן מְעִילָה לְפִי שֶׁהוּא דָּבָר רַע מְאֹד וּכְעֵין מְסִירָה, מִי שֶׁפּוֹשֵׁט יָדוֹ לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן שָׁמַיִם. וְזֶה הָאָשָׁם אֵינוֹ בָּא כִּי אִם עַל הַשּׁוֹגֵג, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בִּמְקוֹמוֹ מצוה קכז. וְעוֹד חִיְּבָה הַתּוֹרָה גַּם כֵּן קָרְבָּן זֶה שֶׁל אָשָׁם וַדַּאי, וְהוּא אַיִל מִשְּׁתֵּי סְלָעִים, לְנָזִיר שֶׁנִּטְמָא וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בְּסֵדֶר נָשֹׂא מצוה שעז, וְזֶה גַּם כֵּן יִהְיֶה בֵּין נִטְמָא בְּמֵזִיד אוֹ בְּשׁוֹגֵג. וְעוֹד חִיְּבָה הַתּוֹרָה גַּם כֵּן בְּקָרְבָּן זֶה לִמְצֹרָע כְּשֶׁיִּטְהַר מִצָּרַעְתּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בְּסֵדֶר זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע מצוה קעז, וְאֵין לְפָרֵשׁ בָּזֶה שׁוֹגֵג וּמֵזִיד, שֶׁאֵין נוֹפֵל כָּאן עִנְיַן שְׁגָגָה וְזָדוֹן. וְעוֹד חִיְּבָה תּוֹרָה גַּם כֵּן בְּקָרְבָּן זֶה מִי שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה חֲרוּפָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵדֶר קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט כ כא וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה וְגוֹ', וְהִיא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה וְגוֹ', בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה וְגוֹ', וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֵיל אָשָׁם ויקרא יט כ כא. וְזֶה מִן הַבָּאִים בֵּין עַל שׁוֹגֵג בֵּין עַל מֵזִיד כריתות ט א. נִמְצְאוּ בֵּין כֻּלָּם הָאֲשָׁמוֹת וַדָּאוֹת חֲמִשָּׁה. וְכֵן מָנוּ אוֹתָן חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּשְׁנָה שֶׁאָמְרוּ זבחים פ"ה מ"ה אֵלּוּ הֵן אֲשָׁמוֹת: א. אֲשַׁם גְּזֵלוֹת. ב. אֲשַׁם מְעִילוֹת. ג. אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה, ד. אֲשַׁם נָזִיר. ה. אֲשַׁם מְצֹרָע. וְאָשָׁם תָּלוּי הַנִּמְנֶה שָׁם, שְׁמוֹ עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ מִמִּין הָאֲשָׁמוֹת וַדָּאוֹת. וּמֵאֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה, שְׁלֹשָׁה מֵהֶן בָּאִין בֵּין עַל שׁוֹגֵג בֵּין עַל מֵזִיד, וְהֵן אֲשַׁם גְּזֵלוֹת, אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה, אֲשַׁם נָזִיר. וְאֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ בָּא אֶלָּא עַל שׁוֹגֵג וְלֹא עַל מֵזִיד וְהוּא אֲשַׁם מְעִילוֹת. וְהַחֲמִישִׁי שֶׁהוּא אֲשַׁם מְצֹרָע, אֵין נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן שְׁגָגָה וְזָדוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְשִׁפְחָה חֲרוּפָה הוֹאִיל וַאֲתָא לִידַן נֵימָא בָּהּ מִלְּתָא, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּסֵדֶר זֶה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מֵחֶשְׁבּוֹן הַמִּצְוֹת אֵין לִי מָקוֹם לְדַבֵּר בָּהּ כִּי אִם כָּאן. פֵּרוּשׁ חֲרוּפָה מְיֹעֶדֶת, כְּלוֹמַר מְקֻדֶּשֶׁת. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא בְּרֵישׁ פֶּרֶק רִאשׁוֹן בְּקִדּוּשִׁין ו א שֶׁכֵּן בִּיהוּדָה קוֹרִין לָאֲרוּסָה חֲרוּפָה. וּבְשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהִיא חֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בָּהּ וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה, כְּלוֹמַר, פְּדוּיָה וְאֵינָהּ פְּדוּיָה, וּכְגוֹן שֶׁפָּרְעָה לַאדֹנֶיהָ חֲצִי דָּמֶיהָ וְנִתְקַדְּשָׁה לְעֶבֶד עִבְרִי אוֹ לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר עי' רמב"ם איסורי ביאה פ"ג הי"ג, בָּזוֹ נֹאמַר שֶׁאִם בָּא עָלֶיהָ אָדָם אַחֵר, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, שֶׁחַיָּב לְהָבִיא קָרְבָּן זֶה שֶׁהוּא נִקְרָא אָשָׁם, וְהוּא אַיִל שָׁוֶה מִשְּׁתֵּי סְלָעִים וּלְמַעְלָה. וּמִפְּנֵי זֶה מַסְפִּיק קָרְבַּן כַּפָּרָה לְמִי שֶׁבָּא עָלֶיהָ לְפִי שֶׁאֵין קִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשִׁין גְּמוּרִים כְּמוֹ אִם הָיְתָה בַּת חוֹרִין, שֶׁאִלּוּ בְּבַת חוֹרִין מְקֻדֶּשֶׁת חִיּוּב מִיתָה יֵשׁ לְמִי שֶׁבָּא עָלֶיהָ, אֲבָל בָּזוֹ אֵין קִדּוּשֶׁיהָ גְּמוּרִין מֵחֲמַת חֲצִי שִׁפְחוּת שֶׁבָּהּ עֲדַיִן וּלְפִיכָךְ מַסְפִּיק קָרְבָּן לְכַפָּרָה אֶל הַנִּכְשָׁל בָּהּ. גַּם הֵקֵלָּה הַתּוֹרָה בְּבִיאָתָהּ לִפְטוֹר בְּקָרְבָּן גַּם הַמֵּזִיד מַה שֶּׁאֵין דֶּרֶךְ בִּשְׁאָר זְדוֹנוֹת לְפָטְרָן בְּקָרְבָּן, לְפִי שֶׁהָאִשָּׁה הַשִּׁפְחָה אַף עַל פִּי שֶׁחֶצְיָהּ פְּדוּיָה קַלָּה הִיא בְּעֵינֵי כָּל אָדָם, וְהַכִּשָּׁלוֹן קָרוֹב מְאֹד עָלֶיהָ לְפִי שֶׁאֵין לֵב הֶהָמוֹן חוֹשֵׁב בִּיאָתָהּ לְחֵטְא גָּדוֹל, וְעַל כֵּן יוּסַר עֲוֹנָם, וְחַטָּאתָם יְכֻפַּר עִם הַקָּרְבָּן. וּכְעֵין מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין קו ב בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים, אֶפְשָׁר לָנוּ לוֹמַר בָּזֶה, רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי. וּמִכָּל מָקוֹם הַשִּׁפְחָה חַיֶּבֶת מַלְקוּת, שֶׁאֵין לוֹמַר בָּהּ שֶׁתִּהְיֶה קַלָּה בְּעֵינֶיהָ וְשֶׁמִּפְּנֵי כֵן לֹא הִשְׁגִּיחָה בְּעַצְמָהּ לִזְנוֹת. וּמִיהוּ גַּם הִיא לֹא תִּתְחַיֵּב מַלְקוּת אֶלָּא כְּשֶׁנִּבְעֲלָה כְּדַרְכָּהּ, וְהִיא גְּדוֹלָה וּמְזִידָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה ויקרא יט כ כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ כריתות יא א רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּקְרָאֵי תְּהֵא, כְּלוֹמַר בְּמַלְקוּת. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם הִיא לוֹקָה וְלֹא הוּא. וּמִפְּנֵי כֵן הוֹצִיא הַכָּתוּב הַמַּלְקוּת בְּלָשׁוֹן זֶה שֶׁל קְרִיָּה לְפִי שֶׁהָיוּ קוֹרְאִים עַל הַלּוֹקֶה פְּסוּקִים שֶׁל תּוֹכָחָה בְּעוֹד שֶׁהָיוּ מַלְקִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע וְיִקַּח מוּסָר, וְהֵם דברים כח נט וְהִפְלָא יְיָ וכו'. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְבַל יַחְשֹׁב אָדָם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעִנְיָן אִסּוּר גְּזֵלַת הַמָּמוֹן נִתָּק לַעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו ויקרא ה כג וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה, שֶׁיֵּלֵךְ כָּל אֶחָד וְיִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ מָה שֶׁיִּרְצֶה וִידַמֶּה בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר לִכְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ וְיָשִׁיב גְּזֵלָתוֹ יְכַפֵּר עֲוֹנוֹ וְיִטְהָר מִמֶּנּוּ, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ לֹא עֲשָׂאוֹ מֵעוֹלָם וְיִהְיֶה זֶה פֶּתַח לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, לָכֵן הוֹדִיעָה הַתּוֹרָה שֶׁאַף עִם הַהֲשָׁבָה בְּתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ צָרִיךְ קָרְבָּן לְכַפָּרָה עַל שֶׁחָטָא. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה מצוה קכג בְּעִנְיָן זֶה כִּי מִכָּל מָקוֹם לֹא נִצַּל זֶה שֶׁעָבַר עַל רְצוֹן בּוֹרְאוֹ, וַחֲבָל עַל רֵישֵׁהּ דַּעֲבַר עַל רַעֲוָא דְּמָרֵהּ שְׁמַיָּא וְלוּ יַקְרִיב כַּמָּה אִמְּרִין שְׁלֵמִים שַׁמִּינִין לַעֲלָתָא. וְשָׁם כָּתַבְתִּי גַּם כֵּן שֶׁהַקָּרְבָּן וְהַקֶּרֶן מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה וְאֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב. דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן בְּאֵיזֶה עִנְיָן יִתְחַיֵּב בִּשְׁבוּעָה זוֹ שֶׁיִּהְיֶה חַיָּב עָלֶיהָ אָשָׁם זֶה, וּבְאֵי זֶה עִנְיָן יִהְיֶה פָּטוּר מִמֶּנּוּ, וְעַל אֵי זֶה דֶּרֶךְ יִתְחַיֵּב אֲשָׁמוֹת הַרְבֵּה כְּמִנְיַן חִיּוּב הַשְּׁבוּעוֹת וְעַל אֵי זֶה לֹא יִתְחַיֵּב אֶלָּא אָשָׁם אֶחָד, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בִּכְרֵיתוֹת וּבִשְׁבוּעוֹת לו ב הלכות שגגות פ"ט וְנוֹהֶגֶת מִצְוַת חִיּוּב קָרְבָּן זֶה בִּזְמַן הַבַּיִת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא הִקְרִיבוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵשִׁיב גְּזֵלוֹ, לֹא נִתְכַּפֵּר חֶטְאוֹ. וְאוּלָם יֵשׁ לְהַאֲמִין שֶׁאֵין עָנְשׁוֹ חָזָק כְּמוֹ שֶׁהָיָה אִלּוּ לֹא הֵשִׁיב הַמָּמוֹן. וְהַמָּשָׁל עַל זֶה מִי שֶׁהִכָּה חֲבֵרוֹ וְנִתְחַיֵּב קְנָס לַמֶּלֶךְ וְנִתְפַּיֵּס עִם הַמַּכֶּה וְלֹא נִשְׁאֲרָה עָלָיו רַק תְּבִיעַת הַמֶּלֶךְ.

1 להקריב השוגג במעילה, או החוטא בגזילה, או בשפחה חרופה, או שכפר בפיקדון ונשבע; מביא קרבן אשם, וזה הוא הנקרא אשם ודאי.