1ספר שופטים2הלכותיו חמש, וזה הוא סידורן: הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, הלכות עדות, הלכות ממרים, הלכות אבל, הלכות מלכים ומלחמות.3הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם. יש בכללן שלושים מצוות – עשר מצוות עשה, ועשרים מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: א למנות שופטים; ב שלא למנות דיין שאינו יודע דרך המשפט; ג לנטות אחרי רבים, אם נחלקו השופטים; ד שלא להרוג אם רבו המחייבין באיש אחד, עד שיהיו יתר שניים; ה שלא ילמד חובה מי שלימד זכות בדיני נפשות; ו להרוג בסקילה; ז להרוג בשריפה; ח להרוג בסיף; ט להרוג בחנק; י לתלות; יא לקבור הנהרג ביום הריגתו; יב שלא תלין נבלתו; יג שלא להחיות מכשף; יד להלקות לרשע; טו שלא יוסיף בהכית הלוקה; טז שלא להרוג נקי באומדן הדעת; יז שלא לענוש אנוס; יח שלא לחוס על הורג חברו או חובל בו; יט שלא לרחם על הדל בדין; כ שלא להדר גדול בדין; כא שלא להטות הדין על בעל עבירות, אף על פי שהוא חוטא; כב שלא לעוול משפט; כג שלא להטות משפט גר יתום; כד לשפוט בצדק; כה שלא ליראה בדין מאיש זרוע; כו שלא ליקח שוחד; כז שלא לישא שמע שוא; כח שלא לקלל הדיינין; כט שלא לקלל הנשיא; ל שלא לקלל אדם משאר בני ישראל הכשרים.4הלכות עדות. יש בכללן שמונה מצוות – שלוש מצוות עשה, וחמש מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: א להעיד בבית דין למי שיודע לו עדות; ב לדרוש ולחקור העדים; ג שלא יורה העד בדין זה שהעיד עליו, בדיני נפשות; ד שלא יקום דבר בעדות אחד; ה שלא יעיד בעל עבירה; ו שלא יעיד קרוב; ז שלא להעיד בשקר; ח לעשות לעד זומם כאשר זמם.5הלכות ממרים. יש בכללן תשע מצוות – שלוש מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: א לעשות על פי התורה שיאמרו בית דין הגדול; ב שלא לסור מדבריהם; ג שלא להוסיף על התורה, לא במצוות שבכתב ולא בפירושן שלמדנו מפי השמועה; ד שלא לגרוע מן הכול; ה שלא לקלל אב ואם; ו שלא להכות אב ואם; ז לכבד אב ואם; ח ליראה מאב ואם; ט שלא יהיה הבן סורר ומורה על קול אביו ואימו.6הלכות אבל. יש בכללן ארבע מצוות – אחת מצות עשה, ושלוש מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: א להתאבל על הקרובים, ואפילו כוהן מיטמא ומתאבל על הקרובים. ואין אדם מתאבל על הרוגי בית דין; ולפי זה כללתי הלכות אלו בספר זה, שהם מעין קבורה ביום מיתה שהיא מצות עשה. ב שלא ייטמא כוהן גדול לקרובים; ג שלא ייכנס עם המת באוהל; ד שלא ייטמא כוהן הדיוט לנפש אדם אלא לקרובים בלבד.7הלכות מלכים ומלחמות. יש בכללן שלוש ועשרים מצוות – עשר מצוות עשה, ושלוש עשרה מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: א למנות מלך מישראל; ב שלא יימנה מקהל גרים; ג שלא ירבה לו נשים; ד שלא ירבה לו סוסים; ה שלא ירבה לו כסף וזהב; ו להחרים שבעה עממים; ז שלא להחיות מהן נשמה; ח למחות זרעו של עמלק; ט לזכור מה שעשה עמלק; י שלא לשכוח מעשיו הרעים ואריבתו בדרך; יא שלא לשכון בארץ מצריים; יב לשלוח שלום ליושבי העיר כשצרים עליה, ולדון בה כאשר מפורש בתורה, אם תשלים ואם לא תשלים; יג שלא לדרוש שלום מעמון ומואב בלבד, כשצרים עליהן; יד שלא להשחית אילני מאכל במצור; טו להתקין יד שייצאו בו בעלי המחנה להיפנות בו; טז להתקין יתד לחפור בו; יז למשוח כוהן לדבר באוזני אנשי הצבא בשעת המלחמה; יח להיות מארס ובונה בניין ונוטע כרם שמחים בקניינם שנה תמימה, ומחזירין אותן מן המלחמה; יט שלא יעבור עליהן דבר, ולא ייצאו אפילו לצורכי העיר וצורכי הגדוד והדומה להן; כ שלא לערוץ ולחזור לאחור בשעת מלחמה; כא דין יפת תואר; כב שלא תימכר יפת תואר; כג שלא יכבשנה לעבדות אחר שנבעלה.8נמצאו כל המצוות הנכללות בספר זה, ארבע ושבעים – מהן שבע ועשרים מצוות עשה, ושבע וארבעים מצוות לא תעשה.9ונמצאו כל ההלכות של ארבעה עשר ספר, שלוש ושמונים הלכות.10ועתה אתחיל לבאר משפטי כל מצוה ומצוה וכל הדינין הנגללין עימה מעניינה על סדר ההלכות, בעזרת שדי.
