משנה תורה, מצוות לא תעשה רפ״ג

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

283 ספר המצוות פתח ↗

הזהיר הדיין מהטות לדעת דיין אחד על צד ההשען אליו בחיוב החייב או זכות הזכאי מבלתי שיהיה הדבר מובן אצלו לפי הקשו ושכלו מהקדמות התורה, והוא אמרו לא תענה על ריב לנטות, רצה בזה לא תבקש בריב הנטיה והוא שתטה עם הרוב או עם הגדולים ושתשתוק במה שיש בנפשך בדין ההוא. ולשון מכילתא לא תענה שלא תאמר בשעת מנין די בשאהיה כאיש פלוני אלא אמור מה שלפניך יכול אף דיני ממונות כן תלמוד לומר אחרי רבים להטות. ומזה הלאו גם כן האזהרה למלמד זכות שלא יחזור וילמד חובה לאמרו לא תענה על ריב, וכן מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה וכן אין מתחילים מן הגדול, כל אלו הדברים אמנם נלמדו מאמרו לא תענה על ריב כמו שהתבאר בפ"ד מסנהדרין דף ל"ז ושם התבארו משפטי מצוה זו. משפטים, הלכות סנהדרין פ"י:

283 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

תֵּט אַחֲרֵי רַבִּים

1 שלא ילמד חובה מי שלימד זכות תחילה בדיני נפשות, שנאמר "לא תענה על ריב, לנטות" שמות כג, ב.

283 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת – שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אֶחָד מִן הַדַּיָּנִים אַחַר דַּעַת דַּיָּן אֶחָד גָּדוֹל אוֹ אֲפִלּוּ אַחַר דַּעַת הָרֹב עַל צַד שֶׁיַּאֲמִינֵהוּ לְחִיּוּב אוֹ לְזִכּוּי מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר מוּבָן אֶצְלוֹ בְּשִׂכְלוֹ, וְאִם הוּא דִּין הַתָּלוּי בִּגְזֵרַת הַכָּתוּב אוֹ מִצַּד גְּזֵרָה שָׁוָה אוֹ הֶקֵּשׁ שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ אוֹתוֹ הוּא, וְלֹא יִסְמֹךְ וְיִבְטַח עַל אֶחָד מִן הַדַּיָּנִים, וְלֹא עַל הָרֹב, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כג ב וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת, רוֹצֶה לוֹמַר לֹא תֹּאמַר עַל הָרִיב דָּבָר לִנְטוֹת, כְּלוֹמַר מִצַּד הַנְּטִיָּה לְבַד, אַחַר דִּבְרֵי דִּין אֶחָד גָּדוֹל אוֹ אַחַר הָרֹב וְלֹא מִצַּד הֲבָנָתְךָ, אוֹ שֶׁתִּרְצֶה לְהַחֲרִישׁ מִמָּה שֶׁבְּלִבְּךָ עַל הַדִּין וּלְהַטּוֹת אַחַר דִּבְרֵיהֶם, לֹא תַעֲשֶׂה כֵּן. וּלְשׁוֹן מְכִילְתָּא שם לֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת שֶׁלֹּא תֹּאמַר דַּי לִי שֶׁאֶהְיֶה כְּרַב פְּלוֹנִי אֶלָּא אֱמֹר מַה שֶׁלְּפָנֶיךָ. יָכוֹל אַף דִּינֵי מָמוֹנוֹת כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת וּבָזֶה הַלָּאו בְּעַצְמוֹ נִכְלָל שֶׁהַמְּלַמֵּד סנהדרין לד א זְכוּת בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת לֹא יַחְזֹר וִילַמֵּד חוֹבָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר לֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת, כְּלוֹמַר לֹא יִהְיֶה דְּבָרֶיךָ לְהַטּוֹת אוֹתוֹ לְחוֹבָה. וּכְמוֹ כֵן נִכְלָל בּוֹ אֵין פּוֹתְחִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת לְחוֹבָה. וְיָבֹא הַפֵּרוּשׁ כֵּן לֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת כְּלוֹמַר לֹא יִהְיֶה פֶּתַח דְּבָרֶיךָ לְהַטּוֹת אוֹתוֹ לְחוֹבָה, כִּי עַל כָּרְחֵנוּ בִּתְחִלַּת הַדִּין יֵשׁ לָנוּ לְפָרֵשׁ אוֹתוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבְּכָל הַדִּין יַזְהִיר שֶׁלֹּא תַּעֲנֶה בּוֹ לְחוֹבָה שֶׁאִם כֵּן לֹא יִהְיֶה שׁוּם אָדָם נִדּוֹן לְעוֹלָם. וּכְמוֹ כֵן שָׁמַעְנוּ מִזֶּה הַלָּאו שֶׁאֵין שם לו א מַתְחִילִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת מִן הַגָּדוֹל אֶלָּא שֶׁלְּמַטָּה הֵימֶנּוּ יַגִּיד תְּחִלָּה דַּעְתּוֹ, וְזֶהוּ לֹא תַעֲנֶה עַל רִב כְּמוֹ עַל רַב, כִּי בְּלֹא יוֹ"ד הוּא נִכְתַּב, כְּלוֹמַר לֹא תַּעֲנֶה עַל גָּדוֹל אֶלָּא הוּא יַעֲנֶה אֵלֶיךָ, שֶׁאַתָּה תְּדַבֵּר תְּחִלָּה. וְהָעִנְיָן הוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְמְכוּ עַל דִּבְרֵי הַגָּדוֹל. כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים לָמַדְנוּ מִלֹּא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת. וְעִנְיָן זֶה מִכֹּחַ חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לְהָבִין מִדָּבָר אֶחָד מִמֶּנָּה כַּמָּה דְּבָרִים, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אותיות דרבי עקיבא שִׁבְעִים פָּנִים יֵשׁ לַתּוֹרָה. וּלְפִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי הָעָם מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה בְּהִתְנַהֲגָם עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ יִהְיוּ נְכוֹנִים אֶל הַחָכְמָה וְאֶל הַתְּבוּנָה וְיָבִינוּ בָּהּ הַצָּרִיךְ לָהֶם אֶל הַנְהָגַת הָעוֹלָם, סָתַם לָהֶם הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמוֹת, וּמָסַר לָהֶם הַפֵּרוּשׁ עַל יַד הַסַּרְסוּר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם וּבֵינוֹ וְלֹא נְתָנָהּ בְּמִלּוֹת רְחָבוֹת יוֹתֵר, לְפִי שֶׁכָּל מִלּוֹתֶיהָ גְּזוּרוֹת וּמְחֻיָּבוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנָן וּבְצוּרָתָן לִהְיוֹת כָּכָה, כִּי מִלְּבַד מַשְׁמָעוּת מִצְוֹתֶיהָ הַיְּקָרוֹת שֶׁאָנוּ מְבִינִין בָּהּ, נִכְלְלוּ בָּהּ חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְפֹאָרוֹת, עַד שֶׁהֶעֱלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גֹּדֶל הַחָכְמָה שֶׁהִנִּיחַ הָאֵל בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹכָהּ שֶׁאָמְרוּ עָלֶיהָ בראשית רבה א שֶׁהִבִּיט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהּ וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם. מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ תְּחִלָּה, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אֶחָד מִן הַדַּיָּנִין אַחַר חֲבֵרָיו אֶלָּא יָבִין הַדְּבָרִים מֵעַצְמוֹ. הַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יָבֹא הַדִּין כֻּלּוֹ לִפְעָמִים עַל דַּעַת אֶחָד מֵהֶם, הָבֵן הַדָּבָר כִּי כֵן הוּא, וְלֹא רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִמְסֹר דִּין נֶפֶשׁ לְדַעַת אֶחָד. אֲבָל בְּדִין מָמוֹן שֶׁנִּתָּן לְהִשָּׁבוֹן אֵין חוֹשְׁשִׁין לְכָל זֶה, וַאֲפִלּוּ לִשְׁלֹשָׁה מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְכַתְּחִלָּה עַל סְמַךְ דְּאִי אֶפְשָׁר דְּלֵיכָּא בְּהוּ חַד דִּגְמִיר, וּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁנִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ כְּגוֹן מְלַמֵּד זְכוּת שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה, וְשֶׁאֵין פּוֹתְחִין לְחוֹבָה, וְאֵין מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, כָּל זֶה לְחֶמְלַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל בְּרִיּוֹתָיו כְּאָדָם הַחוֹמֵל עַל בָּנָיו, דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב דברים יד א בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ'. וְהַגַּע עַצְמְךָ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה, וּבָנָה לָהֶם עִיר וְהוֹשִׁיבָם שָׁם וְרָאָה שֶׁלֹּא יִתְקַיְּמוּ בַּיִּשּׁוּב אֶלָּא אִם כֵּן יִגְזֹר עֲלֵיהֶם שֶׁכָּל הַמַּכֶּה רֵעֵהוּ יֵעָנֵשׁ בְּמָמוֹנוֹ, וְאִם יְמִיתֵהוּ יוּמַת, וְקָם הָאֶחָד וְעָבַר עַל גְּזֵרָתוֹ, אִם יִמְחֹל לוֹ הֲרֵי הַיִּשּׁוּב בָּטֵל, שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר מוֹרָא עַל הַנִּשְׁאָרִים, מָה יֵשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת וְאַל יִרְאֶה בְּמוֹת בְּנוֹ הַשֵּׁנִי, יְחַזֵּר עַל כָּל פָּנִים בְּכָל צַד שֶׁיּוּכַל לְפָטְרוֹ מִן הַדִּין. אִם יוּכַל מוּטָב, וְאִם אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם צַד יְצַוֶּה לַהֲמִיתוֹ, כְּדֵי לְקַיֵּם יִשּׁוּב הָאֲחֵרִים, וְכֵן הַדָּבָר הַזֶּה וַהֲבִינֵהוּ. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין יז א שֶׁאִם פָּתְחוּ כֻּלָּם לְחוֹבָה שֶׁפָּטוּר, וְאִם הַמְּזַכִּין וְהַמְּחַיְּבִים שָׁוִים שם מא א שֶׁמּוֹסִיפִים עֲלֵיהֶם, וְעַד כַּמָּה מוֹסִיפִין, וְאִם אוֹמֵר אֶחָד אֵינִי יוֹדֵעַ מָה יְהֵא בְּכָךְ, וּמָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַמְּלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד חוֹבָה דַּוְקָא בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן נֶאֱמַר, אֲבָל בִּגְמַר דִּין חוֹזֵר לְהִמָּנוֹת עִם הַמְּחַיְּבִין. וְאִם פָּתַח אֶחָד וְאָמַר יֵשׁ לִי לְלַמֵּד חוֹבָה וְנִשְׁתַּתֵּק אוֹ מֵת שֶׁהוּא כְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְהַמְּזַכֶּה וּמֵת רוֹאִין אוֹתוֹ בִּגְמַר דִּין כְּאִלּוּ הוּא בִּמְקוֹמוֹ, וְתַלְמִיד הַבָּא לְלַמֵּד חוֹבָה מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ, וְאִם אָמַר לְלַמֵּד זְכוּת מַעֲלִין אוֹתוֹ עִם סַנְהֶדְרִין, וְאִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו שׁוֹמְעִין לוֹ וְאֵינוֹ יוֹרֵד מִשָּׁם לְעוֹלָם, וְאִם אֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו אֵינוֹ יוֹרֵד מִשָּׁם כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם דֶּרֶךְ מוּסָר, וְהַנִּדּוֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁאָמַר יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת שׁוֹמְעִין לוֹ, וְהוּא שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי מִסַּנְהֶדְרִין פ"א שם וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְכָרִים אֲבָל לֹא בְּנָשִׁים, שֶׁאֵינָן דָּנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת. וְאַל יִקְשֶׁה עָלֶיךָ מָה שֶׁכָּתוּב בִּדְבוֹרָה הַנְּבִיאָה שופטים ד ד וְהִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֶפְשָׁר לָנוּ לְתָרֵץ שֶׁלֹּא הָיָה הַדִּין נֶחְתַּךְ עַל פִּיהָ, אֲבָל הָיְתָה אִשָּׁה חָכְמָה וּנְבִיאָה וְהָיוּ נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין עִמָּהּ אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים שֶׁל אִסּוּר וְהֶתֵּר וְדִינִין גַּם כֵּן, וְלָכֵן כָּתוּב עָלֶיהָ וְהִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל וכו', אוֹ נֹאמַר שֶׁקִּבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם רָאשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְאַחֲרֵיהֶם כָּל אָדָם לָדוּן עַל פִּיהָ, דִּבְקַבָּלָה וַדַּאי הַכֹּל כְּשֵׁרִים, דְּכָל כתובות נו א תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם. וּמִכָּל מָקוֹם כָּל זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאֵינָן דָּנוֹת, הוּא כְּדַעַת קְצָת הַמְּפָרְשִׁים וּכְדַעַת הַיְּרוּשַׁלְמִי סנהדרין ג ט שֶׁכֵּן נִמְצָא שָׁם מְפֹרָשׁ. אֲבָל לְדַעַת קְצָת מִן הַמְּפָרְשִׁים, כְּשֵׁרוֹת הֵן לָדוּן. וְאָמְרוּ כִּי מִקְרָא מָלֵא הוּא שֶׁנֶּאֱמַר וְהִיא שֹׁפְטָה. וּמָה שֶׁאָמְרוּ בְּסַנְהֶדְרִין לד ב דְּכָל שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְהָעִיד אֵינוֹ כָּשֵׁר לָדוּן, וְנָשִׁים וַדַּאי אֵינָן כְּשֵׁרוֹת לְהָעִיד כִּדְמוּכָח שָׁם, אֶפְשָׁר שֶׁיֹּאמְרוּ לְפִי דַּעְתָּם זֶה לְפִי שֶׁאֵין לְמֵדִין מִן הַכְּלָלוֹת עירובין כז א. וְהַנִּרְאֶה מִן הַדְּבָרִים וּמִן הַסְּבָרָא שֶׁאֵינָן בְּתוֹרַת דִּין, כִּדְאִיתָא בַּיְּרוּשַׁלְמִי וְכִדְמַשְׁמַע לְפִי גְּמָרִין דֶּרֶךְ פְּשִׁיטוּת. וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, שֶׁאֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא שָׁם. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא רָצָה לְלַמֵּד בַּדִּין מָה שֶׁרוֹאֶה בְּדַעְתּוֹ וְסוֹמֵךְ עַל חֲבֵרָיו, אוֹ שֶׁפָּתַח לְחוֹבָה, אוֹ שֶׁחָזַר וְלִמֵּד חוֹבָה אַחַר הַזְּכוּת, אוֹ גָּדוֹל שֶׁפָּתַח תְּחִלָּה, עָבְרוּ עַל לָאו, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.