משנה תורה, מצוות לא תעשה רמ״ג

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

243 ספר המצוות פתח ↗

הזהיר שלא לגנוב איש מישראל. והוא אמרו בעשרת הדברות לא תגנוב. ולשון מכילתא לא תגנוב אזהרה לגונב נפש. ובגמרא סנהדרין דף פ"ז אמרו אזהרה לגונב נפשות מנין רבי יאשיה אומר מלא תגנוב רבי יוחנן אמר מלא ימכרו ממכרת עבד ולא פליגי מר קא חשיב לאו דמכירה וכו' שלא יקיימו עליו העונש עד שיגנוב וימכור וכשעבר על שני לאוין אלו הוא חייב חנק כאמרו יתעלה וגונב איש ומכרו וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בא' מסנהדרין. יתרו, הלכות גניבה פ"ט:

243 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא לגנוב נפש מישראל שנאמר לא תגנוב:

243 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְלֹא תִגְנֹב

1 שלא לגנוב נפש מישראל, שנאמר "לא תגנוב" שמות כ,יב; דברים ה,טז; זה גונב נפש.

243 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא לגנוב נפש בין גדול בין קטן בין זכר בין נקיבה דכתיב וגונב איש ומכרו. שמות כ״א:ט״ז

243 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל – שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ יג לֹא תִּגְנֹב, וּבָא הַפֵּרוּשׁ שֶׁבְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר סנהדרין פו, א שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוָה נִגְלֶה הוּא. דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ הרמב"ם הלכות גנבה פ"ט הלכה ו' אֵין חִלּוּק בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן וּבֵין אִישׁ לְאִשָּׁה, דְּנֶפֶשׁ מִכָּל מָקוֹם מַשְׁמַע. וְדִין הָאָב הַגּוֹנֵב בְּנוֹ אוֹ הָרַב אֶת תַּלְמִידוֹ, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק י"א מִסַּנְהֶדְרִין. וְאִסּוּרָהּ נוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְגָנַב נֶפֶשׁ, חַיָּב חֶנֶק, וְהוּא שֶׁמָּכַר אוֹתוֹ נֶפֶשׁ, שֶׁכֵּן בָּא הַפֵּרוּשׁ סנהדרין פ"ה ב' שֶׁאֵין הַחִיּוּב חָל עָלָיו עַד שֶׁיִּמָּכֵר, שֶׁכָּתוּב אַחֵר מְגַלֶּה עָלָיו, דִּכְתִיב וְגוֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ מוֹת יוּמָת שמות כא טז

243 משנה תורה, מצוות עשה פתח ↗

לדון לגנב בתשלומין או במיתה, שנאמר: "וכי יגנוב" ראה שמות כא,לז, "אם במחתרת" שמות כב,א, "וגונב איש ומכרו" שמות כא,טז.