משנה תורה, מצוות לא תעשה קצ״ז

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

197 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו מאכול חמץ בפסח. והוא אמרו לא יאכל חמץ ובאר שהוא בכרת ואמר כי כל אוכל חמץ ונכרתה אם היה מזיד ואם היה שוגג חייב חטאת קבועה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת פסחים. בא, זמנים הלכות חמץ ומצה:

197 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא לאכול חמץ בפסח שנ' לא יאכל חמץ בארנו שם שביום בו י"ד מחצות היום ולמעלה יש בו איסור מן התורה אבל אין לאו לרבי שמעון ולר' יהוד שהלכה כמותו יש בו לאו:

1 שלא לאכול חמץ בפסח, שנאמר "לא ייאכל, חמץ" שמות יג,ג.

197 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא לאכול חמץ בפסח דכתיב כל מחמצת לא תאכלו. שמות יבשלמו עשיין ולאוין התלוים באכילה בכל עת ובזמן דאוריתא

197 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יג ג וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בִּשְׁאָר מִצְוֹת הַפֶּסַח. דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מָה הֵן הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֱסַר בָּהֶן מִשּׁוּם חָמֵץ, וְהֵן חֲמִשָּׁה מִינֵי דָּגָן, וְדִין הַלָּשׁ בְּמֵי פֵּרוֹת, וְדִין לְתִיתָה, וְתַבְשִׁיל שֶׁנִּמְצָא בּוֹ חָמֵץ, בְּחַמִּין אוֹ בְּצוֹנֵן, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בִּפְסָחִים לה, א ב או"ח מסי' תמ"ו עד תס"ח. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְאוֹכֵל כַּזַּיִת חָמֵץ בְּפֶסַח בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת. בְּשׁוֹגֵג חַיָּב חַטָּאת קְבוּעָה.