מקור משנה תורה, הלכות כלים ג׳
1 כָּל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶלָּא דָּבָר מוּעָט אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה לֹא מִן הַתּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְכָל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְהִתְטַלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן כְּשַׂק אֲפִלּוּ הָיָה מַחֲזִיק מֵאָה סְאָה וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּלַיִם הוֹאִיל וְאֵינוֹ עָשׂוּי לְנַחַת הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה דִּין תּוֹרָה כִּשְׁאָר כְּלֵי קִבּוּל. וְכָל כְּלִי עֵץ שֶׁהוּא סְתָם אִם הָיוּ לוֹ שׁוּלַיִם לֵישֵׁב עֲלֵיהֶם עַל הַקַּרְקַע כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נוֹחַ לְהִתְגַּלְגֵּל וְהָיָה מַחֲזִיק אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח שֶׁהֵן כּוֹרַיִים בְּיָבֵשׁ אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּלָל לֹא מִן הַתּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁעָשׂוּי לְנַחַת. וּדְבָרִים אֵלּוּ דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ מָה שַׂק שֶׁהוּא מִתְטַלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן אַף כְּלִי עֵץ לֹא יִטְמָא אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מִטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן לְהוֹצִיא כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת:
2 הַכֵּלִים שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין לְנַחַת כְּגוֹן שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל וְכַוֶּרֶת הַקַּשׁ וְכַוֶּרֶת הַקָּנִים וּבוֹר סְפִינָה גְּדוֹלָה וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. אִם הֵן מַחֲזִיקִין אַרְבָּעִים סְאָה אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְאֵלּוּ הֵן הַכֵּלִים שֶׁל עֵץ שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין לְהִתְטַלְטֵל בִּמְלוֹאָן. דִּרְדּוּר שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתוֹ עַל הָעֲגָלָה וְקוֹסְטוֹת הַמְּלָכִים וַעֲרֵבַת הַעֲבְּדָן וּבוֹר סְפִינָה קְטַנָּה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַלֵּךְ בְּאֶמְצַע הַיָּם הַגָּדוֹל וְהָאָרוֹן. כָּל אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת כְּלֵי עֵץ אֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְקַבְּלִין יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים סְאָה הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּתָן אֶלָּא לְהִטַּלְטֵל מְלֵאִין. וּשְׁאָר כָּל כְּלֵי עֵץ אִם הָיוּ מְקַבְּלִין אַרְבָּעִים סְאָה וְיֵשׁ לָהֶם שׁוּלַיִם חֶזְקָתָן שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְהִתְטַלְטֵל בִּמְלוֹאָן וּלְפִיכָךְ אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְכֵן כְּלֵי עֶצֶם וּכְלֵי הָעוֹר הַמְקַבְּלִין אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה אֶלָּא אִם כֵּן נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּתָן כְּשֶׁהֵן מְלֵאִין:
3 הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל שֶׁל זְכוּכִית הַבָּאִים בְּמִדָּה טְהוֹרִין וּשְׁאָר כְּלֵי זְכוּכִית אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבְּלִין אַרְבָּעִים סְאָה הֲרֵי הֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְזֶה חֹמֶר בִּכְלֵי זְכוּכִית מִבִּכְלֵי עֵץ:
4 כָּל כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בְּשִׁבּוּרוֹ אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ הֲרֵי הוּא מַחֲזִיק אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח. וּכְשֶׁמּוֹדְדִין אֶת הַכְּלִי מוֹדְדִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ אִם הָיָה בּוֹ אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ אֶלָּא פָּחוֹת מִזֶּה הֲרֵי הוּא טָהוֹר שֶׁאֵין עֳבִי הַדְּפָנוֹת מְמַעֵט. אֲבָל עֳבִי הָרַגְלַיִם וָעֳבִי הַזֵּר אִם הָיָה לוֹ זֵר אֵין נִמְדָּדִין עִמּוֹ:
5 הָיָה בְּתוֹךְ הַכְּלִי תֵּבָה קְטַנָּה כְּגוֹן מוּכְנִי שֶׁבְּתוֹךְ הַשִּׁדָּה בִּזְמַן שֶׁהִיא נִשְׁמֶטֶת אֵינָהּ נִמְדֶּדֶת עִמָּהּ וְאֵינָהּ חִבּוּר לָהּ וְאֵינָהּ מַצֶּלֶת עִמָּהּ בְּאֹהֶל הַמֵּת. וְאִם אֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת נִמְדֶּדֶת עִמָּהּ וַהֲרֵי הֵן כִּכְלִי אֶחָד:
6 הָיָה לַכְּלִי כִּסּוּי קָמוּר בִּזְמַן שֶׁהוּא קָבוּעַ נִמְדָּד עִמּוֹ. אֵינוֹ קָבוּעַ אֵינוֹ נִמְדָּד עִמּוֹ. הָיוּ בּוֹ מְגוּרוֹת מִבִּפְנִים נִמְדֶּדֶת עִמּוֹ. וְאִם הָיוּ מִבַּחוּץ אֵינָן נִמְדָּדוֹת עִמּוֹ:
7 כְּלִי עֵץ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל אַרְבָּעִים סְאָה כְּדַרְכּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִטָּהוּ עַל צִדּוֹ אוֹ סְמָכוֹ בְּדָבָר אַחֵר הוֹאִיל וּמְקַבֵּל אַרְבָּעִים סְאָה מִכָּל מָקוֹם טָהוֹר:
8 הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מֵרַגְלֵיהֶן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְּבוּ אֶלָּא הֲרֵי הֵן מְקַבְּלִין הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין וַעֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם שׁוּלַיִם וְחֶזְקָתָן שֶׁהֵן לְנַחַת כְּשֶׁהָיוּ:
פירוש משנה למלך על משנה תורה, הלכות כלים ג׳
1 כל כלי עץ העשוי לנחת וכו'. מדברי רש"י והתוספות בסוף חגיגה ובפרק שתי הלחם דף צ"ו נראה דכלי עץ העשוי לנחת ומצופה מתכת מקבל טומאה וכן הוא דעת הראב"ד והר"ש אבל דעת רבינו הוא בהיפך דאף אם אינו עשוי לנחת ויש בו בית קבול אם מצופה מתכת אינו מקבל טומאה לפי שהציפוי מבטל הכלי והציפוי אינו מקבל טומאה וכן הוא מבואר לקמן בפרק שאחר זה דין ד' יע"ש. ויש להסתפק בכלי עץ העשוי לנחת ומיוחד למדרס אי מיטמא בשאר הטומאות מהכלל דכל המטמא מדרס מתטמא בשאר הטומאות כמ"ש לקמן ר"פ כ"ג או דילמא לא נאמר כלל זה אלא לגבי פשוטי כלי עץ ועיין בתוי"ט פכ"ד דכלים משנה ד' ועיין במ"ש התוס' פ"ט דשבת דף פ"ג ד"ה נלמדנה משק ודוק:
2 ושאר כלי זכוכית כו'. בתוספתא הביאה הר"ש בפרק ל' דכלים יע"ש: