מקור משנה זבחים ח׳:ח׳
8 דַּם תְּמִימִים בְּדַם בַּעֲלֵי מוּמִים, יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה. כּוֹס בְּכוֹסוֹת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, קָרַב כּוֹס אֶחָד, יִקְרְבוּ כָל הַכּוֹסוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ קָרְבוּ כֻלָּם חוּץ מֵאַחַד מֵהֶן, יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה:
פירוש משנת ארץ ישראל על משנה זבחים ח׳:ח׳
8 לפי כתב-יד קופמן
9 דם – בדפוס נוסף "תמימים", בדם בעלי מומין – לפנינו ניסוח מקביל ל"דם כשר" בדם "בלתי כשר". ההנחה הטבעית היא שבעלי מומין פסולים ועבודתם פסולה. להלן פ"ט מ"א נראה שיש מחלוקת בדבר. ישפך לאמה – כמו במשנה הקודמת. כוס בכוסות – התערב דם כשר שהיה בכוס אחת עם דם לא כשר שהיה בכוסות אחרות, רבי אליעזר אומר קרב כוס אחד יקרבו כל הכוסות וחכמים אומרים אפילו קרבו כולם חוץ מאחד מהן ישפך לאמה – כמו במשנה ה לעיל. התוספתא חוזרת על ההלכה ומוסיפה: "אמר רבי יהודה, לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על דם עולה שנתערב בדם זבחים שיקרבו, על שנתערב ברובע ובנרבע, במוקצה ובנעבד, באתנן ובמחיר, בין כוס בכוסות ובין בבלול, או שנתערב דם בעל מום בבלול או כוס אחד במאה כוסות, שישפך לאמה. על מה נחלקו, על שנתערב דם בעל מום בתמים, שרבי אליעזר אומר יקרבו, ורואה אני את דם בעל מום בתמים כאלו הן מים, וחכמים אומרים ישפך לאמה" פ"ח ה"כ, עמ' 492.
10 אם כן, רבי אליעזר חולק רק בתחום אחד. דם בעל מום הוא כדם תמים. נמצאנו למדים שרבי אליעזר מדקדק פחות באבחנה בין דמים: בין דם תמצית לדם נפש, ובין דם בעלי מום בדם תמימים. בבבלי יש פיתוח נוסף של עמדה זו: "הניתנין למעלה שנתערבו בניתנין למטה – רבי אליעזר אומר: יתן למעלה והתחתונים עלו לו" פ ע"ב. אם כן, גם עירוב כזה אינו פוסל ובר תיקון.
11 כל השאלה היא כמובן תאורטית, וכי מה עושה כוס של דם של בהמה בעלת מום במקדש? אבל זו שאלה עקרונית וראויה לדיון ועיון.