משנת ארץ ישראל על משנה שבועות א׳:ה׳

5 עפ”י כתב יד קופמן

6 רבי שמעון בן יהודה אומר משמו – לפי רצף המשניות "משמו" הוא משמו של רבי שמעון, ואכן רבי שמעון בן יהודה מוסר בדרך כלל משמו של רבי שמעון משנה, מכות פ"ג מ"ו; נגעים פ"י מ"ח ועוד. עיון בטבלה להלן מראה ששיטת רבי שמעון בן יהודה היא פירוט של דבריו הכלליים של רבי שמעון. שעירי ראשי חדשים מכפרין על הטהור שאכל טמא מוסף עליהן של רגלין שהן מכפרין על טהור שאכל טמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף – מקרים 2, 4, מוסף עליהן שליום הכיפורים שהן מכפרים על הטהור שאכל טמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף – מקרים 2, 4, ועל שאין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף – מקרה 3, אבל על מקרה 1 אין השעירים מכפרים, כמו המשנה לעיל מ"ג.

7 אמרו לו אומר היה שיקרבו זה בזה – האם רבי שמעון מאפשר שאם התערבו יקרבו מעורבים? ואכן ב-פ הנוסח: "אמרו לו אומר היה רבי שמעון". אמר להן הין – כך אומר רבי שמעון. אמרו לו אם כן יהיו של יום הכיפורים קריבים לראשי חדשים אבל היאך של ראשי חדשים קריבים ליום הכפורים לכפר כפרה שאינה שלהן אמר להן כלום – בדפוס "כולן", באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו – זו אותה מסורת של שאלה ותשובה שנשנתה לעיל.

8 כפרת השעירים רבי שמעון ברבי יהודה

9 דברי רבי שמעון בן יהודה הם למעשה עריכה שונה מזו של המשניות הקודמות. אותו תוכן בעריכה שונה.

10 למעשה לפנינו שלוש מסירות מדורות שונים:

11 1. סתם משנה ובה מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון;

12 2. משנת רבי מאיר השונה את דבריו בסתם ואת דברי רבי שמעון;

13 3. עריכה שנייה של רבי שמעון בן יהודה. העריכה השלישית מציגה את אותן הדעות בצורה שונה הדרגתית. העריכה הראשונה והשנייה הן באותו סגנון עריכה, והמשנה השלישית בסגנון עריכה שונה הדרגתי. שתי צורות העריכה רגילות במשנה.

14 תופעה דומה של עריכות שונות לאותן הלכות נפגוש, בצורה קיצונית הרבה יותר, במסכת נגעים. במסכת נגעים בדרך כלל העריכות השונות אינן שונות מבחינה הלכתית זו מזו. במקרה שלנו בכל עריכה מעט שינויים הלכתיים.

15 כפרת שעירים לפי משניות ב-ד

16 ניתן לראות שדבריו העמומים של רבי שמעון במשנה מתפרשים ומתפרטים על ידי רבי שמעון בן יהודה שאמר משמו, וזו אותה מסורת בתוספתא משמו. רבי יהודה בתוספתא הוא רבי מאיר בברייתא שבבבלי.

17 בתוספתא מובא ניסוח שונה של דברי רבי שמעון: "היה רבי שמעון אומר שלשים ושני שעירים קריבין לציבור בכל שנה ושנה. שלשים ואחד בחוץ נאכלין, ואחד בפנים ואינו נאכל, והשעיר המשתלח. שנים עשר בשנים עשר חדשי השנה, שבעה בפסח, ושמונה בחג, ושנים ביום הכיפורים, אחד בראש השנה, שנים בעצרת אחד בגלל הלחם ואחד בגלל היום. כיפור הראשון, על מה השיני מכפר? על טומאה שאירע בין זה לזה. ואמור כל ישראל צריכין להביא שני שעירים בכל יום אלא שחס הכתוב על ממונם של ישראל" פ"א ה"ב, עמ' 445; ירו', לג ע"ב. התנא מונה את רשימת השעירים, מזכיר שעירי יום טוב שאינם שעירי רגלים וקובע שכל השעירים מכפרים, וביום שיש בו שני שעירים יום הכיפורים ועצרת השעיר השני כאילו מיותר, אלא שהוא בא לכפר על חטאים שאירעו מאז הקרבת השעיר הראשון.

18 במקורות פזורות עוד דעות שונות, כגון דעת "חכמים" בניגוד לרבי אלעזר בן עזריה, רבי ישמעאל ורבי עקיבא שדווקא שעיר המשתלח מכפר לג ע"ב-ע"ג.