משנת ארץ ישראל על משנה אהלות ה׳:ז׳

7 כשם שמצילין מבפנים – אם כלים אלו סותמים פי בור או דות בתוך הבית, או פתח בין בית לעלייה, כך מצילין מבחוץ – כאשר הם מחוץ לבית. כיצד – ברור שהכותרת וההסבר נישנו כאחד, ואין למשפט הראשון עמידה ללא זה שמסבירו. אין זו אפוא משנה-תוספתאית, אלא משפט הלכתי שקדמה לו כותרת המנוסחת ככלל כללי. כפישה שהיא נתונה על יתדות מבחוץ טומאה תחתיה כלים שבכפישה טהורין – היתדות הן מעין דפנות, והכפישה מצילה על כל מה שעליה כ"כיסוי", גם אם אין היא סגורה צמיד פתיל. אם היא סגורה היא מצילה בכל מצב. אם היה כותל חצר או כותל גנה אינו מציל – הדופן האמורה צריכה להיות דופן הכפישה או יד שלה, ולא קיר שנבנה למטרה אחרת.

8 קורה שהיתה נתונה בין כותל לכותל וקדירה תלויה בה טומאה תחתיה כלים שבקדירה רבי עקיבה מטהר – רבי עקיבא, בשיטת בית הלל, אינו תובע דפנות ולכן הקדרה מצילה, וחכמים מטמין – חכמים מטמאים כי טומאה בוקעת ועולה עד השמים, והקדרה אינה מצילה שכן אין לה דפנות.

9 בתוספתא מובאת הלכה נוספת באותו כיוון: "היתה נתונה על גבי שתי יתדות מבחוץ, משוכה הימנה בפותי טפח אינה מצלת, בפחות מטפח רבי עקיבא אומר מצלת וחכמים אומרים אינה מצלת" פ"ו ה"ד, עמ' 603. אם הכלי מצוי בחצר מחוץ לחדר אין הוא חלק מהאוהל, שכן תנאי לכיסוי הוא רצף עם פינות הבית, והתנאים נחלקים מה הדין אם הקדרה או הכפישה מותקנות על יתדות שיש להן דפנות, אך רחוקות מהבית פחות מטפח.

10 לפנינו שתי עריכות הדנות בעניין הצלה של כלים בכיסוי: משנת קדרה מ"ב מדגימה את ההלכה במקרה של קדרה על פי ארובה ומשנת כפישה מ"ו מדגימה את השאלה על בור חלק. התוכן ההלכתי קרוב למדי, אך אלו שתי עריכות שונות. משנת קדרה היא ניטרלית ומציגה את הדעות השונות, אם כי היא מסכמת שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי, לפחות לגבי ההיבט הציבורי. רבי עקיבא כנראה לא היה שותף לחזרה זו. במשנה ב הוא מציג עמדה קיצונית מבית הלל, וגם במשנתנו הוא נותר בעמדתו. בית הלל אשר חזרו בהם משנה ג הם רבי יהושע שקיבל את הנימוק הציבורי של בית שמאי. אנו שיערנו שהם חזרו בהם גם במשנה ב, אבל לכך אין סיוע ישיר. נימקנו את דעתנו שם, אבל אין הדברים הכרחיים. מכל מקום, "חכמים" של משנתנו הם בית הלל לפני שחזרו בהם, לפחות בעניין הדפנות. אם אכן חזרו בהם בית הלל מכל הלכותיהם הרי שחכמים של משנתנו לא היו שותפים לחזרה זו. מכל מקום, רבי עקיבא נשאר דבק בשיטת בית הלל. בניגוד למשניות ה"קדרה", משניות הכפישה סתמן כבית שמאי ונזכרים בהן חכמים ורבי עקיבא החולקים ומהלכים בשיטת בית הלל. משנתנו מצטרפת למשניות שהן כבית שמאי, אך במקרה זה כבר נאמר שבית הלל חזרו בהם, וחזרה זו לא כללה את "חכמים" ואת רבי עקיבא.