משנת ארץ ישראל על משנה אהלות י״ב:ח׳:א׳-ז׳

8 כזית מן המת מודבק לאסקופה – המונח "אסקופה" משמש בספרות חז"ל לשני חלקים של הבית. בדרך כלל הכוונה למפתן הבית, שהיה אבן גדולה או אבנים גדולות שרוחבן רב יותר מרוחב הקירות. אבל לעתים מדייקים חכמים ומדברים על אסקופה חיצונית או אסקופה תחתונה.

9 על מיקום האסקופה ביחס לבית ניתן ללמוד ממשנת שבת: "קופה שהיא מליאה פירות ונתנה על אסקופה החיצונה, אף על פי שרוב הפירות מבחוץ פטור, עד שיוציא את כל הקופה" משנה, שבת פ"י מ"ב. האסקופה רובה מחוץ לבית, אך חלקה בתוכו. כן נקבע במסגרת הלכות שבת: "אסקופה משמשת שתי רשויות, בזמן שהפתח פתוח – כלפנים, פתח נעול – כלחוץ..." בבלי, שבת ט ע"א, ובלשון הירושלמי: "רבי נתן אומר נעול כולה כלחוץ, פתוח חצייה כלפנים וחצייה כלחוץ" שבת פ"א ה"א, ג ע"א. בכל המקורות הללו מודגש שהמדובר באסקופה חיצונית, ואילו אצלנו מדובר בסתם אסקופה, כפי שנראה להלן.

10 לעתים מודגש הצירוף "אסקופה תחתונה" בניגוד לאסקופה עליונה, כגון "רבי אליעזר הקפר אומר אל תהא כמשקוף העליון, שאין יד בני אדם יכולה ליגע בה. ולא כאיסקופה העליונה שמבלעת פרצופות. ולא כאיסקופה האמצעית שמנגפת הרגלים. אלא הוי כאסקופה תחתונה שהכל דשין בה וסוף כל הבנין נסתר והיא במקומה עומדת" אבות דרבי נתן, נו"א פכ"ו, עמ' מב. המונחים "שקוף" ו"אסקופה" הם אותה מילה, אבל שימושם שונה. השקוף הוא המשקוף או התקרה של המפתן, ואילו האסקופה העליונה היא החלק העליון של מסגרת הדלת. עם זאת, סתם אסקופה היא אסקופה תחתונה. כך, למשל, בדיוני התלמודים על משנת שבת מוזכר רק המינוח "אסקופה", אף על פי שהמשנה מדברת על אסקופה חיצונית.

11 בדרך כלל אם הטומאה מוטלת על האסקופה הרי שהיא באוהל גג האוהל הוא המשקוף, ומכיוון שגגות בגבהים שונים מצטרפים לגג אחד הרי שאם הטומאה מתחת המשקוף העליון, או על המשקוף התחתון, הבית טמא. תפיסה זו הנחתה את המשניות לעיל פ"ה מ"ה ומ"ז, פי"ב מ"ה, ובעיקר פ"י מ"ז שנביא להלן. על כן המחלוקת במשנה תמוהה. רבי אליעזר מטמא את הבית רבי יהושע מטהר – רבי אליעזר מייצג את ההלכה הרגילה, ועמדתו של רבי יהושע תמוהה. כל המפרשים, החל מהרמב"ם וכלה באלבק וקהתי, מפרשים שהמחלוקת היא האם האסקופה היא חלק מהבית. ברם העמדה זו קשה; הרי מה שקובע הוא מיקומו של המשקוף. אם הוא מעל הטומאה הוא מצטרף לבית והבית טמא, ובמה נחלקים התנאים? אין גם מקום להציע שהמדובר בכזית מהמת, שחלקו בתוך הבית מתחת למשקוף וחלקו מחוץ לבית. לפי ניסיון הסבר זה השאלה ההלכתית שהתנאים נחלקים בה היא האם שני חצאי זיתים שהאהיל על אחד מהם מצטרפים; מחלוקת מעין זו שנינו לעיל, פ"ג מ"א. אבל שם לפי כל הדעות במקרה כזה אין חצאי הזיתים מצטרפים. הסבר זה גם מנתק את הרישא מהמשך המשנה.

12 על כן עלינו לחזור לפירוש הקודם. התנאים נחלקים אכן בשאלה האם גגות בגבהים שונים מצטרפים. לדעת רבי יהושע, ואולי גם לדעת רבי אליעזר, המשקוף אינו מצטרף לתקרת הבית, והשאלה היא רק האם האסקופה היא חלק מהבית. זו כאמור שיטתם של כל המפרשים, אלא שהיא מחייבת להניח שגגות בגבהים שונים אינם מצטרפים. כפי שראינו זו גם עמדתו של רבי יוסי לעיל בפי"א מ"ו, ואכן בתוספתא נאמר במפורש: "קוברי המת שהיו עוברין ברשות הרבים מצטרף אהילו עם אוהל המת החלון לטמא את הבית, דברי רבי אליעזר, ורבי יהשע אומר אין מעלין את הנמוך לצרף אוהל עם אוהל" פי"ג הי"ב, עמ' 611. אם כן, המחלוקת היא האם גגות במפלסים שונים מצטרפים. רק רבי אליעזר סובר כך, וכל המשניות שהבאנו הן לשיטתו. מאידך גיסא, רבי אליעזר במשנה מחמיר מעבר לעמדה זו וסבור שכל מה שעל האסקופה הוא בתחום הבית, אפילו אם אין עליו גג.

13 עמדתו של רבי יהושע אינה כה חריגה כפי שמתקבל מרצף המשניות עד כאן. להלן נראה שיש הסוברים שגגות אף פעם אינם מצטרפים פט"ו מ"ב ומ"י.

14 אפשרות אחרת היא שמדובר באסקופה חיצונית. הטומאה איננה מתחת למשקוף כלל, אבל רבי אליעזר מחמיר, ללא הנמקה הלכתית, וטוען שהאסקופה היא חלק מהבית. אמנם אם הטומאה נמצאת בתוך החדר, אבל לא תחת האוהל, אלא תחת סדק פי"א מ"א, או תחת חור בתקרה ארובה – פ"י מ"א, אין החדר מאהיל על הטומאה, אבל רבי אליעזר מחמיר ומצרף את האסקופה לבית, ואף על פי שהטומאה נמצאת באוויר פתוח החדר אינו טמא. כאמור, התוספתא מוכיחה שההסבר הראשון לשיטת רבי יהושע נכון, ומן הצד השני רבי אליעזר חולק על סדרת משניות אחרת, כפי שציינו.