משנת ארץ ישראל על משנה עבודה זרה ג׳:ד׳:א׳-ג׳

« משנת ארץ ישראל על משנה עבודה זרה ג׳:ג׳ משנת ארץ ישראל על משנה עבודה זרה ג׳:ה׳ »

4 שבת פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: כְּתָב הַמְהַלֵּךְ תַּחַת הַצּוּרָה וְתַחַת הַדְּיוֹקְנָאוֹת — אָסוּר לִקְרוֹתוֹ בְּשַׁבָּת. וּדְיוֹקְנָא עַצְמָהּ — אַף בַּחוֹל אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים״. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רַבִּי חָנִין: אַל תְּפַנּוּ אֵל מִדַּעְתְּכֶם.

4 עבודה זרה פתח ↗

מַתְנִי׳ לֹא יֵשֵׁב בְּצִילָּהּ, וְאִם יָשַׁב — טָהוֹר, וְלֹא יַעֲבוֹר תַּחְתֶּיהָ, וְאִם עָבַר — טָמֵא. הָיְתָה גּוֹזֶלֶת אֶת הָרַבִּים וְעָבַר תַּחְתֶּיהָ — טָהוֹר.

4 תלמוד ירושלמי שביעית פתח ↗

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה בְּבוֹצְרָה. חָמְתוֹן מְזַלְּפִין לְהָדָא אַפְרוֹדִיטִי אָמַר לוֹן לֵית אֲסִיר. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק אֵין דָּבָר שֶׁל רַבִּים אָסוּר.

5 ריטב"א על עירובין פתח ↗

הא כמ״ד כו׳. פרש״י ז״ל דמ״ד פותחין בחרטה צריך לחכם למצא פתח לשאול שיהא לו פתחון פה לומר על דעת כן נדרתי כדי שתהא חרטה מעליא ולא סגי ליה דלימרו כדו תהית ומ״ד אין פותחין סבר אין צריך לבקש לו פתח אחר בחרטה שלו אלא שיאמר לו כדו תהית ועוד דא״כ קשיא דרב נחמן אדרב נחמן דהתם אמר רב נחמן פותחין בחרטה תחלה ואלו הכא ס״ל אין פותחין בחרטה ולפי׳ הקלו להיות בין רוכב בין יושב לכך פירשו בהכך דמ״ד פותחין בחרטה מקל דסגי ליה דלימרו ליה כדו תהית ומ״ה סבר שמתירין לו בין עומד בין רוכב. ור״ג סבר אין פותחין בחרטה ולפי׳ מחמיר שלא להתיר אלא יושב שדעתו מיושבת עליו למצוא פתח מעליא להתירו ולישנא דפותחין כמו מתחילין וכן מתפרשין כלם במס׳ נדרים:

5 רש"י על עבודה זרה פתח ↗

אילן שנטעו - שלא לשם אשרה ולבסוף עבדו דשמעיה לת"ק דאמר הרים וגבעות שרו ה"ה כל כיוצא בהן שמחוברין ולא היתה תחילתו לעבודת כוכבים ואיזו היא אשירה אסורה שנטעו מתחילה לכך דתפיסת יד אדם אינו כלום אא"כ היא לשם עבודת כוכבים אבל נטעו גרעין שלא לשם אשירה אין זו תפיסת ידי אדם הואיל וההיא שעתא לאו דעתיה לעבודת כוכבים היה וממעטי ליה מתחת כל עץ רענן ולא עץ עצמו ואתא ר' יוסי הגלילי למימר אילן שנטעו גרעין אפי' שלא לשם אשירה ולבסוף עבדו אסור דלא דמי להר שהרי יש בה תפיסת ידי אדם בנטיעה הילכך תוספתו אסור אבל עיקרו קודם שהשתחוה לו מודה דשרי כדלקמן עבודה זרה דף מח.:

6 משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות פתח ↗

טֻמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְיֵשׁ לָהּ רֶמֶז בַּתּוֹרָה בראשית לה ב "הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם". וְאַרְבָּעָה אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת יֵשׁ בָּהּ. עֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ. וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ. וְתִקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ. וְיַיִן שֶׁנִּתְנַסֵּךְ לָהּ. וְטֻמְאַת כֻּלָּן מִדִּבְרֵיהֶן:

6 נדה פתח ↗

כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַשָּׂא. וְאֵימָא: בְּמַשָּׂא מְטַמֵּא אָדָם וּבְגָדִים, וּבְמַגָּע אָדָם מְטַמֵּא בְּגָדִים לָא לְטַמֵּא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּגַּע נְבֵלָה! לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ, דְּתַנְיָא: אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״הַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה״ — מַקִּישׁ זוֹבוֹ לוֹ, מָה הוּא לֹא חִלַּקְתָּ בֵּין מַגָּעוֹ לְמַשָּׂאוֹ לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אַף זוֹבוֹ כֵּן. וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לַן מֵ״הַזָּב אֶת זוֹבוֹ״, ״זוֹבוֹ טָמֵא״ לְמָה לִי? אָמַר רַב יְהוּדָה מִדִּסְקַרְתָּא: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ יוֹכִיחַ, שֶׁגּוֹרֵם טוּמְאָה לַאֲחֵרִים וְהוּא עַצְמוֹ טָהוֹר. וְאִי מִשּׁוּם ״הַזָּב אֶת זוֹבוֹ״, לְמִנְיָינָא הוּא דַּאֲתָא. ״זוֹב״ — חַד, ״זוֹבוֹ״ — תַּרְתֵּי, וּבַשְּׁלִישִׁי אַקְּשֵׁיהּ רַחֲמָנָא לִנְקֵבָה! כְּתַב רַחֲמָנָא ״זוֹבוֹ טָמֵא״. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״זוֹבוֹ טָמֵא הוּא״, דְּרוֹשׁ בֵּיהּ נָמֵי הַאי. וְהָרוֹק. רוֹק מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״וְכִי יָרוֹק״ — יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּטָּהוֹר״ — עַד שֶׁיִּגַּע בַּטָּהוֹר. אֵין לִי אֶלָּא רוּקּוֹ, כִּיחוֹ וְנִיעוֹ וּמֵי הָאַף שֶׁלּוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְכִי יָרוֹק״. אָמַר מָר: יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע? מֵהֵיכָא תֵּיתֵי? סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא, נֵילַף ״רוֹק״ ״רוֹק״ מִיבָמָה — מָה הָתָם, אַף עַל פִּי דְּלָא נְגַע, אַף הָכָא נָמֵי דְּלָא נְגַע, קָא מַשְׁמַע לַן. וְאֵימַר: הָנֵי מִילֵּי בְּמַגָּע, אֲבָל בְּמַשָּׂא — לָא, מִידֵי דְּהָוֵה אַשֶּׁרֶץ! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר קְרָא: ״בַּטָּהוֹר״ — מַה שֶּׁבְּיַד טָהוֹר טִמֵּאתִי לָךְ. וְאֵימָא: בְּמַשָּׂא מְטַמֵּא אָדָם וּבְגָדִים, בְּמַגָּע אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים לָא לְטַמֵּא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּגַּע נְבֵלָה! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמַר קְרָא ״בַּטָּהוֹר״ — טׇהֳרָה שֶׁטִּהַרְתִּי לְךָ בְּמָקוֹם אַחֵר, טִמֵּאתִי לְךָ כָּאן, וְאֵיזֶה זֶה? מַגַּע נְבֵלָה. וְאֵימָא כְּמַשָּׂא דְּשֶׁרֶץ! אִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא ״בָּאָדָם״, מַאי ״בַּטָּהוֹר״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. וּמֵי הָאַף. מַאי מֵי הָאַף? אָמַר רַב: בְּנִגְרָרִין דֶּרֶךְ הַפֶּה, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמֵי הָאַף בְּלֹא צִחְצוּחֵי הָרוֹק. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ בְּנִגְרָרִין דֶּרֶךְ הַחוֹטֶם. אַלְמָא קָסָבַר: מַעְיָין הוּא, וְרַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ. וְרַב, נַחְשׁוֹב נָמֵי דִּמְעַת עֵינוֹ! דְּאָמַר רַב: הַאי מָאן דְּבָעֵי דְּלִסְתַּמֵּיה לְעֵינֵיהּ — לִיכְחוֹל מִגּוֹי. וְלֵוִי אֲמַר: הַאי מָאן דְּבָעֵי דְּלֵימוּת — לִיכְחוֹל מִגּוֹי. וְאָמַר רַב חִיָּיא בַּר גּוּרְיָא: מַאי טַעְמָא דְּרַב דְּלָא אָמַר הָא ״מַאן דְּבָעֵי דְּלֵימוּת״, הוֹאִיל וְיָכוֹל לְגוֹרְרָן וּלְהוֹצִיאָן דֶּרֶךְ הַפֶּה? וְרַב: נְהִי דְּזִיהֲרָא נָפֵיק, דִּמְעֲתָא גּוּפַאּ לָא נָפֵיק. תָּא שְׁמַע: תִּשְׁעָה מַשְׁקֵה הַזָּב הֵן — הַזֵּיעָה, וְהַלֵּיחָה סְרוּחָה, וְהָרֶיעִי — טְהוֹרִין מִכְּלוּם; דִּמְעַת עֵינוֹ, וְדַם מַגֵּפָתוֹ, וַחֲלֵב הָאִשָּׁה — מְטַמְּאִין טוּמְאַת מַשְׁקִין בִּרְבִיעִית; אֲבָל זוֹבוֹ, רוּקּוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו — מְטַמְּאִין טוּמְאָה חֲמוּרָה; וְאִילּוּ ״מֵי הָאַף״ לָא קָתָנֵי. בִּשְׁלָמָא לְרַב, לָא קָתָנֵי דְּלָא פְּסִיקָא לֵיהּ לְמִתְנֵי, זִימְנִין דְּאָתֵי דֶּרֶךְ הַפֶּה, וְזִימְנִין דְּאָתֵי דֶּרֶךְ הַחוֹטֶם, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן לִיתְנֵי. וּלְטַעְמָיךְ, ״כִּיחוֹ וְנִיעוֹ״ מִי קָתָנֵי? אֶלָּא תְּנָא רוֹק, וְכֹל דְּאָתֵי מֵרִבּוּיָא. הָכָא נָמֵי תְּנָא רוּקּוֹ, וְכֹל דְּאָתֵי מֵרִבּוּיָא. דִּמְעַת עֵינוֹ — דִּכְתִיב ״וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ״. וְדַם מַגֵּפָתוֹ — דִּכְתִיב ״וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה״. מָה לִי קַטְלֵיהּ כּוּלֵּיהּ, מָה לִי קַטְלֵיהּ פַּלְגֵיהּ. חֲלֵב הָאִשָּׁה — דִּכְתִיב ״וַתִּפְתַּח אֶת נֹאוֹד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ״. מֵימֵי רַגְלָיו — מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״זוֹבוֹ טָמֵא... וְזֹאת״ — לְרַבּוֹת מֵימֵי רַגְלָיו לְטוּמְאָה. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה רוֹק הַבָּא מִמְּקוֹם טׇהֳרָה טָמֵא, מֵימֵי רַגְלָיו הַבָּאִין

4 עפ”י כתב יד קופמן

5 שאל פרקלוס בן פלסלוס – האיש איננו מוכר ממקורות אחרים. קרוב להניח שהוא יווני. את רבן גמליאל בעכו שהיה – רבן גמליאל רוחץ במרחץ שלאפרודיטי – מרחץ של אפרודיטי משמעו שבפתח בית המרחץ, שהיה שייך כנראה לפוליס הנוכרית, ניצב פסל של אפרודיטי. פסל כזה משמש בעיקר לנוי. הוא מסמל את חסות אֵלת הפריון על הרחצה, ובית המרחץ מוקדש לה. מעבר לכך אין קשר בין בית המרחץ לאל. אבל הנכנס או היוצא עשויים להגיש לה מנחה גחלי בשמים, ירק או פרי, או זבח זעיר אחר, ולהניחו לפני הפסל. אזכור אפרודיטי בהקשר זה איננו מקרי. בתי מרחץ הוקדשו לאלים שונים, אך אפרודיטי הייתה בחירה מועדפת בהיותה אלילה המייצגת את הנשיות והיופי. ומעניין שהיופי נקשר לבית המרחץ, למרות שנועד בעיקרו לגברים. בנוסף לכך בתי מרחץ רבים יחסית, הוקדשו לדמותה של אלה זו, שכן אחת ההופעות שלה היא בהיותה מתרחצת או מתפשטת לקראת רחצה.

6 עם זאת השאלה עקרונית ובתי מרחץ הוקדשו לעתים גם לאלים אחרים. אלים פופולריים אחרים בבתי מרחץ היו אסקלפיוס אל הרפואה שסימנו הנחש האחוז בידו, ונרמז בתוספתא, ושלושת הגבירות המסמלות את ההיגיינה. אפרודיטי מחזיקה בידה לעתים חלקי בגד, או שהיא ללא בגדים, והגבירות ללא בגדים ואין חפץ בידם. בוודאי כולן אסורות. וזו הוכחה נוספת שהרשימה במשנה א היא מקרית וחלקית. היו כמובן גם בתי מרחץ נטולי חסות אלילית, או שניצבו שם פסלים שונים לנוי. אך בכל בית מרחץ כבכל מרחב עירוני ניצבו פסלים. כך בערים וכן בעיירות לא יהודיות. איננו יודעים מה היו הקישוטים בבתי מרחץ בעיירות כפריות, ובבתי אחוזה יהודיים.

4 משנה תורה, הלכות תעניות פתח ↗

בְּשָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ כָּל הָעָם אֲסוּרִין בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בַּיּוֹם וּמֻתָּרִין בַּלַּיְלָה. וַאֲסוּרִין בִּרְחִיצַת כָּל הַגּוּף בְּחַמִּין אֲבָל פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו מֻתָּר. לְפִיכָךְ נוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת. וַאֲסוּרִין בְּסִיכָה. וְאִם לְהַעֲבִיר אֶת הַזֻּהֲמָה מֻתָּר. וַאֲסוּרִין בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל בָּעִיר אֲבָל בַּדֶּרֶךְ מֻתָּר לִנְעל. וּמִתְפַּלְּלִין בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וְזוֹעֲקִין וּמִתְחַנְּנִין כִּשְׁאָר תַּעֲנִיּוֹת:

4 תלמוד ירושלמי מועד קטן פתח ↗

מָהוּ לְהַבְדִּיל קְנֵה שָׂפָה. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וַיַּחֲזֵק דָּוִד. אִין חֲזָקָה פָּחוּת מִטֶּפַח. וַיִּקְרָעֵם. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מִיכָּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַבְדִּיל קְנֵה שָׂפָה. מֵת לוֹ מֵת קוֹרֵעַ. מֵת לוֹ מֵת אַחֵר אֲפִילוּ שֶׁשָּׁמַע עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ וְעַל רַבּוֹ שֶׁלִּימְּדוֹ חָכְמָה קוֹרֵעַ קֶרַע אֶחָד לְכוּלָּן. רִבִּי יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר. קוֹרֵעַ עַל זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שֶׁלְּאָבִיו וְשֶׁלְּאִימּוֹ תוֹסֶפֶת. וְלָא דָא הִיא קַדְמִיָיתָא. אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף לֹא עַל שֶׁלְאָבִיו וְלֹא עַל שֶׁלְאִמּוֹ. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרַב מַתָּנָה יוֹסֵי בַּר מְנִישָׁא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה בֶן תֵּימָא. מֵת לוֹ מֵת קוֹרֵעַ. מֵת לוֹ מֵת אַחֵר מוֹסִיף עַל הַקֶּרַע וְקוֹרֵעַ. עַד אֵיכָן. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ עַד טִיבּוּרוֹ. תַּנָּא חַד סָב קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. אֲפִילוּ נִתְמַנֶּה לוֹ בֶגֶד כָּל שִׁבְעָה חַיָיב לִקְרוֹעַ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעוּרָה. הָדָא דַתְּ אָמַר בִּשְׁאָר הַקְּרוֹבִים. אֲבָל עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ אֲפִילוּ לְאַחַר שִׁבְעָה חַיָיב לִקְרוֹעַ. מֵת לוֹ מֵת קוֹרֵעַ. מֵת לוֹ מֵת אַחֵר מַרְחִיק שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וְקוֹרֵעַ. שָׁלְמוּ מִלְּפָנָיו מַתְחִיל מֵאַחֲרָיו. שָׁלְמוּ מִלְּמַעֲלָן מַתְחִיל מִלְּמַטָּן. שָׁלְמוּ אֵילּוּ וָאֵילּוּ. רִבִּי חִיָיה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אָדָא דְיָפוֹ אָמַר. נַעֲשֶׂה כְפוֹחֵחַ. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא סְלַק גַּבֵּי רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִיָיה. נְפַק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סְנָטִירֵיהּ. מָהוּ סְנָטִרֵיהּ. מָאנִין דְּלָא חֲפִיתִין. אֲמַר לֵיהּ. הָדָא מְנָן לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. הָכֵין הֲוָה רִבִּי סִימוֹן רִבִּי עֲבַד. אֲמַר לֵיהּ. הִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ. אֲמַר לֵיהּ. יִסּוֹג תוֹרַעְתָּךְ. שֶׁכָּל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה הַדִּין מָתוּחַ כְּנֶגֶד הַמִּשְׁפָּחָה. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שִׁבְעָה הַחֶרֶב שְׁלוּפָה. עַד שְׁלשִׁים הִיא רוֹפֶפֶת. לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ הִיא חוֹזֶרֶת לְתַעֲרָהּ. לְמָה הַדָּבָר דוֹמֶה. לְכִיפָה שֶׁלְאֲבָנִים. כֵּיוָן שֶׁנִּתְרַעָרְעָה אַחַת מֵהֶן נִתְרַעְרְעוּ כוּלָּן. וְאָמַר רִבִּי לָעְזָר. אִם נוֹלַד בֶּן זָכָר בְּאוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה נִתְרַפָּאת כָּל אוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה. מְנַיִין שֶׁאָבֵל חַיָיב לִקְרוֹעַ מְעוּמָד. דִּכְתִיב וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִילוֹ וַיָּגזָ אֶת רֹאשׁוֹ. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִיכָּן שֶׁאָבֵל צָרִיךְ לִקְרוֹעַ מְעוּמָד. כִּדְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הוֹרִי רִבִּי יָסָא לִשְׁלוֹל לְמָחָר. כַּד דְּמָךְ רִבִּי יָסָא הוֹרִי רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא לִנְעוֹל בּוֹ בַיּוֹם. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וְלָא פְלִיגִין. מָאן דְּאָמַר. יִשְׁלוֹל לְמָחָר. יִנְעוֹל לְמָחָר. וּמָאן דְּאָמַר. יִנְעוֹל בּוֹ בַיּוֹם. יִשְׁלוֹל בּוֹ בַיּוֹם. אָמְרוּ לוֹ. מֵת רְאוּבֵן. וְקָרַע. וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לוֹ. שִׁמְעוֹן הָיָה. כְּבָר יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. אָמְרוּ לוֹ. מֵת רְאוּבֵן. וְקָרַע. וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לוֹ. קַיָים הָיָה וָמֵת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לֹא יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. מָאן דְּאָמַר. יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. כְּבַר קָרַע. מָאן דְּאָמַר. לֹא יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. וַהֲרֵי עַל חַי קָרַע. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי. קָרַע וְחָזְרָה בוֹ נְשָׁמָה. אִם עַל אָתָר אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. אִם לְאַחַר זְמַן צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. כַּמָּה הוּא עַל אָתָר. כְּדֵי דִיבּוּר. כַּמָּה הוּא כְּדֵי דִיבּוּר. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כְּדֵי שְׁאֵילַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ. אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵי שְׁאֵילַת שָׁלוֹם בֵּין הָרַב לַתַּלְמִיד וְיֹאמֶר לוֹ. שָׁלוֹם עָלֶיךָ רִבִּי. רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מִיסְתַּמִּיךְ עַל רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי וַהֲוָה רִבִּי לָעְזָר חֲמִי לֵיהּ וּמִיטַּמֵּר מִן קוֹמוֹי. אֲמַר. הָא תַּרְתֵּין מִילִּין הָדֵין בַּבְלָיָיא עֲבִד לִי. חָדָא דְלָא שְׁאַל בְּשַׁלְמִי. וְחָדָא דְּלָא אֲמַר שְׁמוּעֲתָא מִן שְׁמִי. אֲמַר לֵיהּ. כֵּן אִינּוּן נַהֲגִין גַּבּוֹן. זְעִירָא לַא שְׁאַל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרַבָּא. דְּאִינּוּן מְקַיְימִין רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ. מִי מְהַלְּכִין חֲמִי לֵיהּ חַד בֵּית מִדֵרָשׁ. אֲמַר לֵיהּ. הָכֵין הֲוָה רִבִּי מֵאִיר יְתִיב וּדְרַשׁ וַאֲמַר שְׁמוּעֲתָא מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלָא אֲמַר שְׁמוּעֲתָא מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. אֲמַר לֵיהּ. כָּל עַמָּא יָדְעִין דְּרִבִּי מֵאִיר תַּלְמִידֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. אֲמַר לֵיהּ. וְכָל עַמָּא יָדְעִין דְּרִבִּי לָעְזָר תַּלְמִידֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. וּמָהוּ מֵיעֲבוֹר קוֹמֵי אֲדוּרִי צַלְמָא. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה אַתְּ פְּלִיג לֵיהּ אוֹקָר. עֲבוֹר קוֹמוֹי וְאַסְמִי עֵיינוֹי. אֲמַר לֵיהּ. יְאוּת רִבִּי לָעְזָר עֲבַד לָךְ דְּלָא עֲבַר קוֹמָךְ. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. יוֹדֵעַ אַתְּ לְפַיֵיס. וְרִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי דְּיֵימְרוּן שְׁמוּעֲתָא מִן שְׁמֵיהּ. אַף דָּוִד בִּיקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים. אָמַר אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְכִי עָלָת עַל לֵב דָּוִד שֶׁהוּא חָיָיה לְעוֹלָמִים. אֶלָּא כָךְ אָמַר. אֶזְכֶּה שֶׁיְּהוּ דְבָרַיי נֶאֱמָרִים בְּבָתֵּי כְנֶסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וּמָה אָנִים לֵיהּ. בַּר טִירָא אָמַר. הָאוֹמֵר שְׁמוּעָה מִשֵּׁם אוֹמְרָהּ שִׂפְתּוֹתָיו רוֹחֲשׁוֹת בַּקֶּבֶר. מַה טַעַמָה. דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יִשֵׁינִים. כְּכוֹמֶר זֶה שֶׁלְעֲנָבִים שֶׁהוּא זָב מֵאֵילָיו. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא וְרִבִּי סִימוֹן. חַד אָמַר. כָּהֵן דְּשָׁתֵי קוֹנְדִּיטוֹן. וְחוֹרָנָה אָמַר. כָּהֵן דְּשָׁתֵי חֲמַר עָתִיק. אַף עַל גַּב דְּהוּא שָׁתֵי לֵיהּ טַעֲמֵיהּ בְּפוּמֵיהּ. וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִים. וּמֶה הָיוּ פְרִיצֵי הַדּוֹר עוֹשִׂין. הָיוּ מְהַלְּכִין אֶצֶל חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁלְדָּוִד וְאוֹמְרִים. דָּוִד. אֵימָתַי יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֵימָתַי בֵּית יי נֵלֵךְ. וְהוּא אוֹמֵר. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִתְכַּוְונִין לְהַכְעִיסֵינִי יָבוֹא עָלַי שֶׁאֲנִי שָׂמַח בְּלִיבִּי. שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית יי נֵלֵךְ. וְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ לָלֶכֶת עִם אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד. דָּוִד. יָמִים מְלֵיאִים אֲנִי מוֹנֶה לָךְ. אֵין אֲנִי מוֹנֶה לָךְ יָמִים חֲסֵירִים. כְּלוּם שְׁלֹמֹה בִנְךָ בוֹנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ לֹא לְהַקְרִיב בְּתוֹכוֹ קָרְבָּנוֹת. חָבִיב עָלַי מִשְׁפָּט וּצְדָקָה שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת. מַה טָעַם. עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַיי מִזָּבַח.

4 קוהלת רבה פתח ↗

רַבִּי זְעִירָא הֲוָה מְחַמֵּד לְמֶיחֱמֵי לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, אִיתְחֲמֵי לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ אֵצֶל מִי אַתָּה תָּקוּעַ, אָמַר לֵיהּ אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן, וְרַבִּי יוֹחָנָן אֵצֶל מִי, אֵצֶל רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם, וְרַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם אֵצֶל מִי, אֵצֶל רַבִּי חִיָּא רַבָּה. וְרַבִּי חִיָּא רַבָּה אֵצֶל מִי אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן. וְרַבִּי יוֹחָנָן אֵצֶל רַבִּי חִיָּא לָא, אֲמַר לֵיהּ אֲתַר דְּזִיקּוּקִין דְּנוּר וּבָעוֹרִין דְּאִשָׁא מַאן מְעַיֵּל בַּר נַפְחָא לְתַמָּן. כַּד דְּמַךְ רַבִּי נַחוּם אִישׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, חֲפוֹן אַפּוֹי אִיקַנְתָּא מַחְצַלְתָּא, אָמְרִין לָא יֶחֱמֵי בְּמִיתוּתֵיהּ הֵיךְ מַה דְּלָא חָמֵי יַתְהוֹן בְּחַיּוֹהִי אֶפְשָׁר דַּהֲוָה מֶחְמֵי יַתְהוֹן, אָמַר רַבִּי אֲשְׁיָאן אֵין בֵּין צַדִּיקִים לָרְשָׁעִים אֶלָּא דִּבּוּר פֶּה בִּלְבָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֵין בֵּין צַדִּיקִים לְבֵינָן אֶלָּא דִּבּוּר בִּלְבָד. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא הַמֵּת שׁוֹמֵעַ קִלּוּסוֹ מִתּוֹךְ אֲרוֹנוֹ כְּמִן הַחֲלוֹם. וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ נַחוּם אִישׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁלֹא הִבִּיט צוּרַת מַטְבֵּעַ כָּל יָמָיו. אָמַר רַבִּי חִיָּא ויקרא יט, ד: אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם, אַל תִּפְנוּ לְעָבְדָן, אָמַר רַבִּי אַל תִּפְנוּ לִרְאוֹתָן וַדַּאי, וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁלֹא הִבִּיט בְּמִילָתוֹ כָּל יָמָיו. אַנְטָלִימוּס הֲוָה גְזִיר, אֲמַר לֵיהּ לְרַבֵּנוּ חֲמֵי בַּהֲדָא גְזֵרְתִּי, אֲמַר לֵיהּ בְּשֶׁלִּי לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי מִיָּמַי וּבְדִידָךְ אֲנָא מִסְתַּכֵּל.

5 רש"י על עירובין פתח ↗

אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית - שיש לבעל הבית מקום בדירתו של זה שנותן שם כליו להצניע:

6 שבת פתח ↗

וְאָמַר רַבָּה: בְּמַשָּׂא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּמְטַמְּאָה, דְּהָא אִתַּקַּשׁ לְנִדָּה. כִּי פְּלִיגִי בְּאֶבֶן מְסָמָא. רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר כְּנִדָּה: מָה נִדָּה מְטַמְּאָה בְּאֶבֶן מְסָמָא — אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְּאֶבֶן מְסָמָא. וְרַבָּנַן סָבְרִי כְּשֶׁרֶץ: מָה שֶׁרֶץ לֹא מְטַמֵּא בְּאֶבֶן מְסָמָא — אַף עֲבוֹדָה זָרָה לֹא מְטַמְּאָה בְּאֶבֶן מְסָמָא.

6 תלמוד ירושלמי עבודה זרה פתח ↗

הַנֶּעֱבָד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בֵּין שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁלַּחֲבֵירוֹ אָסוּר. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שֶׁלּוֹ אָסוּר וְשֶׁלַּחֲבֵירוֹ מוּתָּר. מָן דָּמַר. בֵּין שֶׁלּוֹ וּבֵין שֶׁל חֲבֵירוֹ אָסוּר. רִבִּי יְהוּדָה. וּמָן דָּמַר. שֶׁלּוֹ אָסוּר וְשֶׁל חֲבֵירוֹ מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן. דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱסַר לְהֶדְיוֹט נֶאֱסַר לַגְּבוֹהַּ. וְדִכְוָותָהּ. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱסַר לְהֶדְיוֹט אֵינוֹ נֶאֱסַר לַגְּבוֹהַּ. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה אָמַר. אֲפִילוּ סוֹלֶת שֶׁלּוֹ אָסוּר וְשֶׁלַּחֲבֵירוֹ מוּתָּר. מַה כְמָאן דָּמַר בֵּין שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁלַּחֲבֵירוֹ אָסוּר אָמַר. לֹא אִיתָפַּלְּגוֹן בַּדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים. אָתָא רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה מֵימַר לָךְ. בַּדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים הִיא מַתְנִיתָא. בֵּין מַה דְּאִיפַּלְּגוֹן בַּדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים. הָא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים אָסוּר. וְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים לֹא כָל שֶׁכֵּן. הֲוֵי שֶׁלֹּא תֹאמַר כְּמַא דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱסַר לְהֶדְיוֹט נֶאֱסַר לַגְּבוֹהַּ. וְדִכְוָותָהּ. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱסַר לְהֶדְיוֹט נֶאֱסַר לַגְּבוֹהַּ. הִשְׁתַּחֲוָוה לְבֵיצָה. חִזְקִיָּה אָמַר. לֹא אֲסָרָהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲסָרָהּ. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. בְּבֵיצָה פְלִיגִין. חֲבֵרַיָיא אָמְרִין. בַּחֲלוּקֵי נַחַל פְּלִיגִין. אָמַר רִבִּי הוּנָא. וּקְרָא מְסַיֵיעַ לְמָאן דְּאָמְרֵי חֲבֵרַיָיא. בְּחַלְּקֵי נַחַל חֶלְקֵךְ הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ. חֵיילֵיהּ דְּחִזְקִיָּה מִן הָדָא. מִפְּנֵי מָה אֲשֵׁירָה אֲסוּרָה מִפְּנֵי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ תְּפוּסַת יַד בְּנֵי אָדָם. וְכָל שֶׁיֶּשׁ בָּהּ תְּפוּסַת יְדֵי אָדָם אָסוּר. הַכֹּל מוֹדִין בַּחִיטִּין שֶׁאֲסוּרוֹת. דָּמַר רִבִּי חֲנִינָה בַּר יָסָא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. שׁוֹרְשֵׁי חִיטָּה בּוֹקְעִין בָאָרֶץ חֲמִשִּׁים אַמָּה. שׁוֹרְשֵׁי תְאֵינָה רַכִּים בּוֹקְעִין בַּצּוּר. אִם כֵּן מַה יַעֲשׂוּ שׁוֹרְשֵׁי חָרוּב וְשָׁרְשֵׁי שִׁקְמָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם הַתְּהוֹם עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָן. וּמַה טַעַם. אֲנִי יְי נֹצְרָהּ לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְלַמֵּד שֶׁאֵין הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא לְפִי חִיסּוּמָהּ. בֵּיצַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנַּעֲשִׂית אֶפְרוֹחַ. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. אִיתְפַּלָּגוֹן כַּהֲנָא וְחִזְקִיָּה. כַּהֲנָא אָמַר. מוּתֶּרֶת. וְחִזָקִיָּה אָמַר. אֲסוֹרָה. וְקַשְׁיָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. הֵיךְ אֵיפְשַׁר לְבֵיצַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁתֵּיעָשֶׂה אֶפְרוֹחַ. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֵׁפָּחְסָה אֵין כָּאן אֶפְרוֹחַ. אִם בְּשֶׁהִכְנִיסָה לִפְנִים מִן הַקִּינְקֶלִּין. תָּא חֲמִי. אִילּוּ הִשְׁתַּחֲוָוה לָהּ לֹא אֲסְרָהּ. וּמִפְּנֵי שֶׁהִכְנִיסָהּ לִפְנִים מִן הַקִּינְקֶלִּין אֲסָרָהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. תִּיפְתָּר שֶׁגִּירֵר בָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה. אֶגּוֹז שֶׁלְּעָרְלָה שֶׁנְּטָעוֹ וְכֵן בֵּיצַת הֶקְדֵּשׁ שֶׁנַּעֲשִׂית אֶפְרוֹחַ. רִבִּי יָסָא. אִיתְפַּלָּגוֹן כַּהֲנָא וְרִבִּי יוֹחָנָן. כַּהֲנָא אָמַר. אֲסוּרָה. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מוּתֶּרֶת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. וְהָאָמַר רִבִּי. מוּתֶּרֶת. אַף הוּא אֵינוֹ פוֹדֶה בִּזְמַן זַרְעָהּ. אָתָא רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יוֹנָה רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא. פּוֹדֶה אוֹתָהּ בִּזְמַן זַרְעָהּ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס אָמַר מְתַקְּנָתָאּ. כַּהֲנָא אָמַר. אֲסוּרָה וּפוֹדֶה אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מוּתֶּרֶת פּוֹדֶה אוֹתָהּ בִּזְמַן זַרְעָהּ. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה אֲנִי אוֹבִין לְפָנֶיךָ כול׳. אֲנָן תַּנִּינָן. אוֹבִין. אִית תַּנֵּי. אוֹבִיל לְפָנֶיךָ. מָאן דָּמַר. אוֹבִין. נָבִין. וּמָאן דָּמַר. אוֹבִיל. נְיַיבֵּל. תַּנֵּי רִבִּי בּוֹרְקַי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מְלַמֵּד שֶׁלֹֹֹּא הִנִּיחוּ הַכְּנַעֲנִים לֹא הַר וְלֹא גִבְעָה שֶׁלֹּא עָבְדוּ עָלָיו. וְלֹא כֵן סָבְרִנָן מֵימַר. דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אָסוּר לָהֶדְיוֹט אָסוּר לַגְּבוֹהַּ. בֵּית הַבְּחִירָה אֵיכָן נִבְנֶה. עַל פִּי נָבִיא. וַיַּעַל דָּוִד בִּדְבַר גָּד אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְי. משנה: מִי שֶׁהָיָה בֵיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה וְנָפַל אָסוּר לִבְנוֹתוֹ. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה כּוֹנֵס בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה. הָיָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה נִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ מְטַמְּאִין כַּשֶּׁרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וגו׳. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כַּנִּדָּה שֶׁנֶּאֱמַר תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ. מַה הַנִּידָּה מְטַמֵּא בְמַשָּא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְמַשָּא: הלכה: מִי שֶׁהָיָה בֵיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה כול׳. כָּתוּב תּוֹעֵבָה בְנִידָּה וְכָתוּב תּוֹעֵבָה בִשְׁרָצִים וְכָתוּב תּוֹעֵבָה בָעֲבוֹדָה זָרָה. בָּנִידָּה כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת. בִּשְׁרָצִים לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה. בָּעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ. אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵי זוֹ דָבָר הוּקְשָׁה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לְתוֹעֵיבָה דְנִידָּה הוּקְשָׁה. מַה הַנִּידָּה מְטַמֵּא בְמַשָּׂא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְמַשָּׂא. אוֹ מַה הַנִּידָּה מְטַמֵּא עַל גַּב אֶבֶן מְסַמֵּא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְאֶבֶן מְסַמֵּא. רִבִּי זְרִיקָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. וְאִית אָמְרִין לָהּ. בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. מוֹדֶה רִבִּי עֲקִיבָה לַחֲכָמִים שֶׁאֵין עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְאֶבֶן מְסַמֵּא. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. לְתוֹעֵיבָה שֶׁבִּשְׁרָצִים הוּקְשָׁה. מַה הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בְהֵיסֵט אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְהֵיסֵט. אוֹ מַה הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בְכַעֲדָשָׁה יָכוֹל אַף עֲבוֹדָה זָרָה תְטַמֵּא בְכַעֲדָשָׁה. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן רִבִּי לָעְזָר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים. מַה הַמֵּת מְטַמֵּא בִכְזַיִת אַף עֲבוֹדָה זָרָה תְטַמֵּא בִּכְזַיִת. אוֹ מַה הַמֵּת מְטַמֵּא מִשֶּׁיַכְנִיס רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹתָיו יָכוֹל אַף עֲבוֹדָה זָרָה מִשֶּׁיַכְנִיס רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹתָיו. נְתִיצָה נְתִיצָה גָמַר מִבַּיִת הַמְנוּגָּע. מַה בַּיִת הַמְנוּגָּע מִשֶּׁיַכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ אַף עֲבוֹדָה זָרָה מִשֶּׁיַכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין טוּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה מְחוּוֶרֶת. דִּלֹא כֵן מַקִּישָׁהּ לַקַּלִּים וְאֵינוֹ מַקִּישָׁהּ לַחוֹמָרִין. אָמַר רִבִּי מָנָא. מְחוּוֶרֶת הִיא. וְלָמָּה הוּא מַקִּישָׁהּ לָמֵת וּלְשֶׁרֶץ. לְלַמֵּד מִמֶּנָּהּ לַקַּלִּים שֶׁבָּהּ. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה שְׁבוּרָה. אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה שְׁלֵימָה כָּל שֶׁהִיא. דָּמַר רִבִּי יּוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רָב חָמָא בַּר גּוֹרִיוֹן בְּשֵׁם רב. בַּעַל רֹאשׁ גְּוִיָיה הֲוָה וּכְאָפוּן הֲוָה. וּמָה טַעַם. וַיָּשִׂימוּ לָהֶם בַּעַל בְּרִית לֵאלֹהִים. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. תַּעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כְּנִידָּה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ כְשֶׁרֶץ. מַה מְקַיְימִין רַבָּנִן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה תַּעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ. צָאֵהוּ נַבְּלֵיהוּ. מָה הֵן לְרַבָּנִין נַבְּלֵיהוּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. צֵא תֹּאמַר לוֹ. אֶת שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ פְּנֵי אֱלוֹהַּ קוֹרִין אוֹתוֹ פְּנֵי כֶלֶב. עֵין כּוֹס קוֹרִין אוֹתָהּ עֵין קוֹץ. גָּדִיָיה קוֹרִין אוֹתוֹ גָלִיָיא. רִבִּי תַנְחוּמָא בָּעֵי רִבִּי הוּנָא. כָּתוּב הָעַי אֲשֶׁר עִם בֵּית אָוֶן מִקֶּדֶם לְבֵיתאֵל. מִקֶּדֶם קוֹרִין אוֹתוֹ בֵּיתְאֵל וְעַכְשָׁיו קוֹרִין אוֹתוֹ בֵּית אָוֶן. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. לֹא רָצָה לִקָרוֹת עוֹמְדָה קוֹרִין אוֹתוֹ עֲמִידָה. וְצַוְוחִין לִדְהוֹן שֶׁלְּמֵימֵי רַגְלַיִם עֲמִידָה. מַה מְקַיְימִין רַבָּנִין צֵא תֹּאמַר לוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי אַבִּין רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. מְנַיִין שֶׁאֵין אוֹמְרִים לָאָדָם צֵא עַד שֶׁיִּכָּנֵס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. אִית מַתְנִיתָא אָמְרָה. עֲבוֹדָה זָרָה כְנִידָּה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ כְנִידָּה. וְאִית מַתְנִיתָא אָמְרָה. עֲבוֹדָה זָרָה כְנִידָּה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ כְשֶׁרֶץ. מָאן דָּמַר. עֲבוֹדָה זָרָה כְנִידָּה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ כְנִידָּה. נִיחָא. וּמָאן דָּמַר. עֲבוֹדָה זָרָה כְנִידָּה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ כְשֶׁרֶץ. כָּל עַצָמוֹ אֵינוֹ קָרוּי נִידָּה אֶלָּא בִמְשַׁמְּשֶׁיהָ. תִּיפְתָּר בַּחֲקוּקִין עַל גּוּפָהּ. דְּאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן. תִּיפְתָּר בְּמִשְׁתַּחֲוֶה לָאֵפוֹד עַצְמוֹ. כְּעִנְיָין שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַשׂ גִדְעוֹן אֵפוֹד. מַתְנִיתִין כְּמָאן דְּאָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה כְנִידָּה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ כְנִידָּה. וְתַנִּינָן. אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ מְטַמְּאִין כַּשֶּׁרֶץ. תִּיפְתָּר בְּמִשְׁתַּחֲוֶה לַבַּיִת עַצְמוֹ. דְּאָמַר רִבִּי בָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַבַּיִת אֲסָרוֹ. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַבַּיִת אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ. אֲסָרוֹ. הָתִיב רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הַשּׁוֹקֶת שֶׁבַּסֶּלַע אֵין מְמַלְאִין בָּהּ וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה וְאֵינָהּ צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל וְאֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. הָיְתָה כֶלִי וְחִיבְּרָהּ בַּסִּיד וכול׳ עַד פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה. מִפְּנֵי שֶׁחֲקָקָהּ וְאַחַר כָּךְ חִיבְּרָהּ. הָא אִם חִיבְּרָהּ וְאַחַר כָּךְ חֲקָקָהּ מָה אַתְּ עֲבַד לָהּ. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יוֹחָנָן. סִיתוּתָן שֶׁלָּאֲבָנִים הִיא גְמַר מְלָאכְתָן. לֵית הָדָא פְּלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דְּאָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה מוּתֶּרֶת. וְכֵן סָבְרִנָן מֵימַר. אִם בְּעָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכִלְיָין דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. תִּיפְתָּר לַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְכָל אֶבֶן וָאֶבֶן וְאַחַר כָּךְ בְּנָיָין. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחַנָן אָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה אֲסוּרָה. וְכֵן סָבְרִנָן מֵימַר. אִם בְּשֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכִלְיָין דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. תִּיפְתָּר בְּמִשְׁתַּחֲוֶה לַזְּמוֹרָה וְאַחַר כָּךְ נְטָעָהּ.

« משנת ארץ ישראל על משנה עבודה זרה ג׳:ג׳ משנת ארץ ישראל על משנה עבודה זרה ג׳:ה׳ »