מנחת שי על דברי הימים ב ז׳

1 מהשמים. בספר אחד ישן מגויל כתוב מן השמים וכן נכתב בגליון מדפוס ויניציאה שנת רע"ח וטעה הסופר הראשון שכתב כן שהמסורת אומרת מהשמים לית כותיה ואילו מן השמים טובא הוו:

1 הרצפה. בס"ס מדוייקים הרי"ש במאריך והפ"א רפויה ועיין מ"ש ביחזקאל מ':

1 מחצצרים. יתיר צד"י ועיין לעיל סימן ה':

1 וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי וגו'. פרקא קמא דמועד קטן תלמיד הנפטר מרבו ולן באותה העיר צריך שיפטר ממנו פעם אחרת דכתיב ביום השמיני שלח את העם מלכים א' ז' וכתיב בד"ה וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם וגו'. מכאן לתלמיד שנפטר מרבו ולן באותה העיר שצריך ליפטר ממנו פעם שניה. ופירש"י ביום השמיני של חג היינו בעשרים ושתים וכתיב ביום עשרים ושלשה אלמא דבעשרים ושתים ובעשרים ושלשה איפטרו מיניה ע"כ וכן פירש"י ורד"ק בפירוש הכתוב כאן והכי גרסינן עשרים ושלשה בתוספתא דסוכה סוף פ' ד' ובראשית רבה פרשה ל"ה וכן כתבו התוספות בחגיגה פרק אין דורשין וכן כתוב בכל ספרים שלנו ומה מאד יש להפליא על הרי"ף ורבינו ישעי' הראשון מטראני דגרסי במ"ק וביום עשרים וארבעה לחדש וגם על הנמוקי יוסף אני תמיה שפי' כפי גרסתם עיין עליו:

1 הן אעצר. בס"ס המדוייקים העי"ן בשוא לבדו:

1 נקרא שמי. מאריך בנו"ן:

1 והקדשתי את הבית. במקצת דפוסים ישנים אין בהם מלת את וכל שארא דספרי פליגין עליהון: