מנחת חינוך תקפ״ח

מהדורה: מנחת חינוך, פיוטרקוב, תרס"ב

מנחת חינוך תקפ״ז:א׳ » « מנחת חינוך תקפ״ט:א׳

1 ספר החינוך פתח ↗

לָתֵת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ – לָתֵת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ וְלֹא נְאַחֵר לוֹ שְׂכָרוֹ לְיוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כד טו בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ, וּבֵאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּבָבָא מְצִיעָא פֶּרֶק תְּשִׁיעִי קיא, א דְּבֵין בְּשָׂכִיר יִשְׂרָאֵל אוֹ אֲפִלּוּ בְּגֵר תּוֹשָׁב חִיּוּב הַמִּצְוָה לְפָרְעוֹ בְּיוֹמוֹ, אֲבָל לֹא תַעֲשֶׂה הַבָּא עַל זֶה אֵינוֹ בְּגֵר תּוֹשָׁב.

1 לתת שכר שכיר ביומו וכו'. מבואר בר"מ פי"א מה' שכירות ובטור ובש"ע חוה"מ סי' של"ט ודיני מצוה זו כתבתי במצוה ר"ל בפ' קדושים תדרשנו משם. ומ"ש הרהמ"ח מלבד מה שעבר על הלאו כמו שכתבנו בסדר זה הוא טעות המעתיק וצ"ל בסדר קדושים:

1 משנה תורה, הלכות שכירות פתח ↗

מִצְוַת עֲשֵׂה לִתֵּן שְׂכַר הַשָּׂכִיר בִּזְמַנּוֹ שׁנֶּאֱמַר דברים כד טו "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" וְגוֹ'. וְאִם אִחֲרוֹ לְאַחַר זְמַנּוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר דברים כד טו "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ". וְאֵין לוֹקִין עָלָיו שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם. אֶחָד שְׂכַר הָאָדָם וְאֶחָד שְׂכַר הַבְּהֵמָה וְאֶחָד שְׂכַר הַכֵּלִים חַיָּב לִתֵּן בִּזְמַנּוֹ וְאִם אִחֵר לְאַחַר זְמַן עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. וְגֵר תּוֹשָׁב יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְאִם אִחֲרוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה:

מנחת חינוך תקפ״ז:א׳ » « מנחת חינוך תקפ״ט:א׳