מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת כ״ב:י״ח

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות שבת כ״ב:י״ח
18 מִנְעָל אוֹ סַנְדָּל שֶׁנִּתְלַכְלֵךְ בְּטִיט וּבְצוֹאָה מֻתָּר לְשַׁכְשְׁכוֹ בְּמַיִם אֲבָל לְכַבְּסוֹ אָסוּר. וְאֵין מְגָרְדִּין לֹא מִנְעָלִים וְלֹא סַנְדָּלִים חֲדָשִׁים אֲבָל סָכִין אוֹתָם וּמְקַנְּחִין אֶת הַיְשָׁנִים. כַּר אוֹ כֶּסֶת שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶן צוֹאָה אוֹ טִנּוּף מְקַנְּחוֹ בִּסְמַרְטוּט. וְאִם הָיְתָה עַל שֶׁל עוֹר נוֹתְנִין עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה:
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת כ״ב:י״ח
18 מנעל או סנדל שנתלכלך עד אבל לכבסו אסור. במסכת זבחים פרק דם חטאת דף צד והביאה ר"י אלפס ז"ל פרק ר"א דתולין:
19 ואין מגרדין כו' עד הישנים. פרק ר"א דתולין דף קמ"א:
20 כר או כסת כו' עד לכבס את המפה. פ' נוטל דף קמ"ב:
21 מי שרחץ במים עד שמא יסחוט. פרק ר"א דתולין דף קמ"ו:
22 וכן מי שנשרו עד ושטחה ליבשה. פ' חבית:
23 וכל מקום וכו' עד אסור. פרק במה אשה: