מצודת דוד על יונה ג׳

1 שנית. בדבר השליחות אל נינוה:

2 אשר אנכי דובר אליך. והוא מה שקרא ואמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת ולא הוצרך לפרש כי מאיליו יובן:

3 מהלך. כשיעור הליכת שלשה ימים:

4 ויחל. כשהתחיל לבוא בעיר מהלך יום קרא ואמר הנה יש עוד זמן ארבעים יום ואח״ז תהיה נינוה נהפכת ר״ל כמהפכת סדום ועמורה מיש לאין:

5 באלהים. ר״ל בדבר האמור בשם האלהים:

6 ויקראו צום. הכריזו יום צום:

7 ויגע הדבר. השמועה הגיעה לאזני המלך וקם מכסאו לשבת על הארץ והעביר מעליו לבוש מלכות:

8 ויזעק. צוה להכריז בקול זעקה לאמר מעצת המלך ומעצת גדולי המלכות נגזר לאמר האדם והבהמה וגו׳ ובעבור עגמת נפש ציוו למנוע מאכל מבהמות למען יכנע לב האנשים:

9 אל ירעו. מוסב על הבהמה:

10 ויתכסו. גם זה מן הכרוז שצוה שכולם יתכסו בשקים להראות הכנעה מרובה ושהאנשים יקראו אל אלהים בכל לב וכל אחד ישוב מדרכו הרעה ומן החמס אשר עשו בכפיהם:

11 מי יודע. גם זה מן הכרוז שאמר מי היודע דרכי התשובה ישוב לה׳ ואז ינחם האלהים וישוב מחרון אפו ולא נהיו נאבדים מן העולם:

12 כי שבו. כי כן עשו כדבר המלך ועם כי לא נזכר:

13 וינחם. נתחרט על הגזרה: