מפרשים:
1 הנה רב אשי ראה עוד ספק י"ד והוא היות הגזר' הזאת במדינו' וממלכות רחוקות ואפשר שלא ישיגו שמה האגרות האחרונו' ואלו היה הדבר בממלכה אחת היה נקל, והנך רואה כי הוצרכו רוכבי הרכש האחשתרנים בני הרמכים להיותם קלי המרוץ עד מאד, לכן פתח רב אשי בזה המקרא ועניינו עם מ"ש רז"ל. בפסיקתא ר' ברכיה בשם ר' יודן בר"ש אמר הב"ה לישראל בני החדש הזה לכם בחדש הזה חידוש גאולה יש לכם כן לעתיד לבא לשעבר לא גאלתי אלא אומה מתוך אומה ועכשיו אני גואל אומה אחת מתוך ע' אומות הה"ד או הנסה אלהים וגו' ע"כ. הרי ששם הבטיח לגאלנו משבעים אומות ולכן בבא עלינו צרה וצוקה בימי אחשורוש אעפ"י שהיה המקום רחוק הושיענו משם. שם ועוד אמר רב יודן לבא לקחת לו גוי וגו' עד מוראים גדולים שבעים ושתים שמות הם ואם יאמר לך אדם שבעים וחמשה הם אמיר לו צא מהם גוי שאינו שאינו מן המנין א"ר אבין בשמו גאלן ששמו של הב"ה שבעים ושתים אותיות ע"כ. הנה הורה בזה כי עשה בעבור שמו הגדול שהיה עמנו כאשר דברנו למעלה בפתיחה הה' ואפש' כי זאת היתה כוונת אסתר באומר' יבא המלך והמן היום אשר שם נרמז שמו של הב"ה בראשי תיבות כדי לשתף שמו בצרתן של ישראל כדי שיזכו לגאולה, ועוד נוסיף לקח שמה בס"ד, ומאמ' רב מתנה ורב אשי באומרם מהכא פירשה הרש"י ז"ל שהוא כמו פתח לה פתחא להאי מהכא כמו באחרים ובחר בקיצור ואמר מהכא. זה שיעור מה שראיתיו מספיק לפתיחות הללו. ומעתה נבא לבאר המגלה בעזרת שדי.