1והנה עם זה כבר מבן טעם למה נגללת מגלה זו בעמוד א' להורות כי כל זה נתקיי' על עמוד א' וצדיק שמו כי כן נקר' שמו מרדכי הצדיק ודבק באסתר בת זוגו והמשכיל יבין. וצריך שיהי' מקום חלק להורות כי הנס הזה הנה הוא בענין לא נזכר שם פעלו כי לא למרדכי ואסתר נחזיק טובה ולא הם עשו הנס והתשועה הגדולה הזאת ואם נעשתה על ידם אבל האל הנעלם מהמגילה הזאת הוא היה רב להושיע ולא נזכר שמו פה ובאו בדברי הקדמונים טעמים רבי' וסח לי זקן אחד טעם לשבח כי להיות מלחמה זו נעשית זה שלש פעמים א' ע"י יהושע. והב' ע"י שאול. וזאת פעם ג' ע"י מרדכי ואסתר ולא נגמר' אין מכבודו ית' שיקרא שמו עליה עד עת קץ כי לה' המלחמה והתשועה. כך שמעתי והנאני מכל מה שראיתי. ונגללת מסופה לתחלתה להורות כי לא היה הנס בלבד מה שבא בסוף אבל גם מה שבא בראש ולא זו בלבד אלא שגם שמה שבא בתחלה עולה על גב מה שבא בסוף והוא תוקפו של אחשורוש והמשתה והריגת ושתי וכמו שיבא. ועם זה נבין במאי קא מיפלגי רז"ל בגמ' מגילה פ"ב מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בו ידי חובתו ר' מאיר אומר כלה. ר' יהודה אומר מאיש יהודי. ר' יוסי אומר מאחר הדברים האלה. תניא רשב"י אומר מבלילה ההוא. א"ר יוחנן וכלם מקרא אחד דרשו ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף. מאן דאמר כלה תוקפו של אחשורוש. ומאן דאמר מאיש יהודי תוקפו של מרדכי. ומאן דאמר מאחר הדברים תוקפו של המן. ומאן דאמר מבלילה ההוא תוקפו של נס. רב הונא אמר מהכא ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם מאן דאמר כלה מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלים של בית המקדש. על ככה משום דחשיב שבעין שנין ולא איפרוק. ומה הגיע אליהם דקטל ושתי. ומאן דאמר מאיש יהודי מה ראה מרדכי דאיקני בהמן. על ככה דשוי נפשיה ע"א. ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא. ומאן דאמר מאחר הדברים מה ראה המן שנתקנא בכל היהודים על ככה משום דמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. ומה הגיע אליהם ותלו אותו ואת בניו על העץ. ומאן דאמר מבלילה ההוא מה ראה אחשורוש להביא את ספר הזכרונות. על ככה דזמינתיה אסתר להמן בהדיה. ומה הגיע אליהם דאתרחיש ניסא א"ד חלבו אמר מר חמא בר גוריא אמר רב הלכה כדברי האומר כלה ואפי' מאן דאמר מאיש יהודי צריכה שתהיה כתובה כלה ע"כ. הנה החכמים האלה חולקי' במי היה סבה מגעת לנס הזה והנה ר' מאיר חשב שהסבה בזה הוא כי הקב"ה קנא לכבוד כליו וערבב משהה אחשורוש כי אלו לא היה החטא בסעודה לא היתה סבת הריגת ושתי במשתה ההוא ואלמלא לא נהרג' ושתי לא היה מקום להצלת בני ישר' וכמו שיבא בסמוך בפתיחה א' וא"כ תוקפו של אחשורוש הוא עקר הנס והריגת ושתי היא הסבה המגעת ולכן יקרא כלה. ומאן דאמר מאיש יהודי ידוע כי הסבה המגעת לנס היה מרדכי וזה במה שלא כרע להמן כי בזה כפר על השתחוית הצלם וכמו שיבא בס"ד בפתיחה י"ב הגם שבזכותו גרם ועמד לישראל ועל כן יקר' מאיש יהודי. ומאן דאמר מאחר הדברים אמר כי הסבה המגעת לנס היתה שהמן עשה עצמו ע"א שאלמלא כן כבר היו הם חייבים אם מצד השתחוי' צלם נבוכדנצר אם מצד שנהנו מסעודתו של אותו רשע ורשעת הרשע הזה היא שגרמה להצלה לא צדקת עם בני ישראל. ומאן דאמר מבליל' ההוא סבר שעקר סבת הנס היא תורת הקנאות אשר קנא לאסתר על שזימנה להמן עמו וכמו שיבא במקומו בס"ד. ואפסיק הלכתא כמ"ד כלה כי הכל היה נס גמור מתחלתו ועד סופו וכמו שיבא. זה נ"ל במאמר הזה עם שעוד אזכרנו בפתיחות הבאות לפנינו פיסקי פיסקי בס"ד. ושמעתי ממורי החכם הכולל מוה"ר יוסף טאיטאצ"ק זלה"ה פי' אחר בו והוא כי לכל דבר נודע שיש ד' סיבות פועלת וחומריות וצורית ותכליתית. מאן דאמר כלה כיון לסבה הפועלת כי אלמלא הוא חזר וכתב אגרות אחרונות כבר נעשה פתגם הרעה א"כ ראוי שיקרא תוקפו של אחשורוש כי עם היות שהיה אדם חזק ההסכמה ולא נחם ולא שב מהריגת ושתי והיא בת מלכים ועתה בדבר קל השיב אחור דברו א"כ זה הוא עיקר הנס ופועלי. ומ"ד מאיש יהודי הי' הסבה התכליתית והוא תוקפו של מרדכי כי למען הצילו מהרעה ההי' ניצולו כלם בהיותם חייבים כליה לאחת משתי הסבות הנזכר ברשב"י ע"ה ותלמידיו. ובזכותו ניצולו כלם הנה הוא באמת תכלית הנס. ומאן דאמר מאחר הדברים האלה כיון לסבה החומרית כי חומר הנס היה גדולת המן ומפלתו ומקנאתו לעם בני ישראל יצא הצרה והרוחה. ומאן דאמר מבלילה ההוא כיון לסבה הצורית כי צורת הנס הוא מפלת המן ובניו ותשועת בני ישראל זהו הנשמע עם קצת תוספת שלמדנו מדבריו בדקדקנו בהם.
