מנות הלוי על אסתר, הקדמה י׳

1 ואומר כי גם רש"י ז"ל לא יכחיש שרשב"י הודה לדברי תלמידיו כמ"ש והם ראו חולשת תשובתם ולכן שאלו ממנו וכאשר השיב תשובתו חשבו כי זאת לבדה היתה הסבה והוא לא כן יחשוב רק שזו היתה חיתום גזר דין כמאמר לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל האמור בדור המבול, עם שקדם להם אומרם לאל סור ממנו. והם הקשו וכי משוא פנים יש בדבר מה שלא ימשך לפירושם כי עם היות שנתחייבו כליה על האכילה. הנה שערי תשובה לא ננעלו ודברי הצומות וזעקתם כתריס לפני הפורעניות מה שאין כן בע"א אשר נאמר בה למען תפוש את בני ישראל בלבם שהרהורה פוסל מה שאין כן ביתר החטאים ופסוק מלא און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה', כדאיתא בגמ', קידושין פ"ק וא"כ האיך זכו לנס אחרי שהיה זה עון פלילי והוא השיב וביאר דבריו הם לא עשו אלא לפנים באופן כי זה החטא אין בו די חיוב כליה מבלי התוספת הזה וכבר גרעוהו בתשובתם ולכן זכו לנס וא"ת לכל הפירושים קשה אחר שדעת רבם ששניהם גרמו ולולא חטא הסעודה לא היה פוקד עליהם חטא ראשון להיותו מיראה, א"כ של שושן יהרגו לפי שהוסיפו על חטאתם או על חטא אבותם פשע שבכל העולם כלו אל יהרגו, והתשובה כי אפשר ששלח בעד כל גדולי ישראל אשר בכל עיר ועיר כמו שעשה לקכ"ז מדינה ששלח אחרי שריהם כמו שבא ברבתי דאחשורוש בפסוק בשנת שלש. ולפי"ז ראוי שיענשו כלם וכמו שבאת הקבלה באשר נשיא יחטא וקצת ראיה לזה מדברי הילקוט בפסוק בלילה ההוא שמרדכי מיחה בעם בני ישראל שלא ילכו שם והניחו דבריו והלכו לאותו משתה י"ח אלף ות"ק מאות ושיהיו כלם דרים בשושן הבירה רחוק מאד אלא שבאו ע"פ הקריאה, ועוד אני אומר ביאור אחר במאמר ע"ד רש"י ז"ל כי שאלת משוא פנים יש בדבר היא שאלה חזקה לפי דאמרינן במס' נדה פ"י ד"ע כתוב א' אומר כי לא ישא פנים ולא יקח שוחד וכתוב א' אומר ישא ה' פניו אליך כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין. ואחר שהדור הזה נגזרה עליהם כבר גזר דין לכליה כדאמרינן ברבתי דאחשורוש וכמו שיבא בס"ד איך אפשר לישא להם פנים ושיעור הלשון וכי משוא פנים יש בדבר כלומר וכי דבר זה אפשר לתקנו במשוא פנים והלא א"א לישא להם פנים דכי כתיב ישא ה' פניו אליך קודם גזר דין הוא.