11ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך:12ביום ההוא, וגומר. כתב הה"ר יהודה בן שושן ז"ל וז"ל, כמדומ' שלא שיער המלך שיהרגו אפי' א' בכל מדינות המלך וז"ש ביום ההוא בא מספר וכראות המלך אמר אם בשושן הבירה עשו כן בשאר מדינות המלך מה עשו הנה הרג רב וזה יעיד כי כל זה נשתלשל מרצון הכח העליון כפי אשר נשתלשלו הדברים וכיון שהדבר כן מה תשאלו ומה תבקשו עוד. ויש שפי' ואמר כמצטער בשאר המדינות מה עשו ואם תרצי בזה דבר אמרי מיד כמי שמצטער בעסקהון ורוצה להשליכו מעל פניו והראשון נכון כפשוטו ועיד אוסיף בחלק המדרש עכ"ל, והנ"ל כי למה שהוגד למלך באיתו היום ענין ההריגה היא היתה סבה שהמלך התאבל עליהם מ"ש ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך יראה כי תכף באותו היום מבלי עכוב כלל בא מספר ההרוגים ולזה אמר המלך לאסתר המלכה כי הנה בשושן אשר היא עיר אחת הרגו היהודים ואבד ת"ק איש ואת עשרת בני המן אם כן בשאר מדינות המלך מה עשו ועם כל זה מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש ולא אמר עד חצי המלכות כפעמים האחרות כמתעצב אל לבו על מה שעשו ועוד לה אך לשאל נפש המלך ומשרתיו והכי איתא בגמ' מגילה פ"ק ויאמר המלך לאסתר בשושן הבירה הרגו היהודים א"ר אליעזר מלמד שבא המלאך וסטרו על פיו.
