מפרשים:
5 ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן.
6 ויאמר המלך. ויאמר לאסתר. איתא בגמ' מגילה פ"ק ויאמ' ויאמר למה. לי, א"ר אלעזר בתחלה ע"י תורגמן כיון דאמרה ליה בת מלכים אנא ומשאול מלכא קא אתינא אשתעי מיד בהדה ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה וגו'. למדנו מזה ב' דברים הא' ראיה למה שהקדמנו בפסוק ישנו עם א' מדברי מדרש לקח טוב, ותכתוב אסתר את כל תוקף וגו' כלומר תוקף המעשה בלבד נכתב אבל דברי' שהיו באותו זמן לא נכתבו בענין האגרות שבמגלת אסתר, והנה הדבר הזה לעד כי הודעת היותה בת מלכים לא שמענו, ונמצא כתוב במדר' קצר אשר העתיק הה"ר יהודה ן' שושן בסוף ביאורו ז"ל כי נמכרנו כשלקחתני הנחה למדינות עשית כי מצאתני בעיניך טובה מושתי ועל משפחתי ששאלתני בת בני בניו של שאול המלך הראשון אני וכשתתן משפחתי להרוג חנם מה יאמרו כל העמים ע"כ, והנה בגמ' שם הסכימו על הדבר כאשר שמעת עוד למדנו כי דבר המליץ אשר בין המלך והעם לא צורך דבר הוא רק גדולה היא שלא ידבר המדבר עמו כאשר ידבר איש אל רעהו ואולי מפני מורא מלכות יכשל בלשונו ובהיות המליץ בינותם הוא ישמע הכוונה ויסדר הדברים על נכון כי לא ימנו לדבר זה רק איש נבון וחכם שומע ומבין באופן כי אף אם המלך ישמע לשון המדבר לא ידבר כי אם ע"י מליץ מהטעם האמור אם לא תהיה אהבה רבה מהמדבר יערב עליו שיחו על המלך גם כי יאמר על ואהבת ואיבת' וזה למדנו כמו כן מדברי הגמ' מגילה פ"ק כי עד עתה היה מדבר עמה ע"י. תורגמן מהטעמים האמורים ועתה ששמע ושמח כי בת מלכים היא דבר עמה פה אל פה, וכן בדברי הה"ר אליעזר מגרמיש' ז"ל ויאמ"ר גי' ה"ן פ"ה א"ל פ"ה שלא כדברי המתרגם בתרגום שני שתרגם ואמר מלכא אחשורוש למתורגמניה ואמר תורגמניה לאסתר מלכתא ובגמרא שאמר שהודיעה מי היא ביארו שמרוב השמחה דבר עמה פה אל פה, וביאור הדבר ויאמר המלך וגו' מה שהיה רגיל המלך לאמר ע"י שליח מליץ אמר עתה לאסתר המלכה הוא בעצמו או אפשר שאמרו למליץ מפני תכסיסי המלכות ואח"כ חזר ואמר לאסתר, והמפרשי' שלא בחרו בדברי רז"ל נבוכו בזה. וכת' הראב"ע כי להורות על רוב הכעס כפל הדבר, ואלו היה כופל מי הוא זה היו דבריו נראים וככה דמו בכפל אברהם אברהם וכיוצא ולא השגיחו בפסוק שביניהם, ואלו היה כדבריהם היה ראוי להיות במקף. והנה רז"ל בב"ר דרשי פרשת נ"ו בכפל משה משה תני ר' חייא לשוי חבה הוא לשון זירוז ר' אליעזר בן יעקב או' לו ולדורות אין דור שאין בו כאברהם ואין דור שאין בו כיעקב, ואין דור שאין בו כמשה. ואין דור שאין בו כשמואל ע"כ' ואו' לו ולדורות ביאורו רמז כי גם כי ימות ויפסק אברהם אין לך דור שאין בו כמוהו' וכך היא המדה בכלם ובס' הזוהר טעם הפסק בתראה שלם קדמאה לא שלים כי לא היו כלם שלמים בצאתם מבטן אמם כאשר היו אח"כ חוץ ממשה אשר בצאתו מרח' אמו ותרא אותו כי טוב הוא ראתה שכינה עמו ולכן לא פסיק טעמא וגם בי"ג מדות דרשו כן ה' ה' דפסיק טעמא דרשו כן וביאור הדבר כמה דאמרינן בגמ' ר"ה ?י"ז ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם אני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה. ופי' רש"י ה' ה' מדת רחמים הרי אני היא מרחם קודם שיחטא ואני הוא מרחם לאחר שיחטא אם ישיב עכ"ל והדבר ניכר כי יותר מדת רחמים שלימה אחר שיחטא לרחם עליו ממה שהיא קודם שיחטא, ונחזור לראשונות דדברי רז"ל דברי צדיקים ויאמר המלך אחשורוש מה שהיה רגיל לומר ע"י תורגמן אמרו לאסתר המלכה פה אל פה מבלי תורגמן, ואפשר שדרשו לאסתר המלכה לאחר ששמע מאסתר כי בת מלך היא, מי הוא זה ובאיזה מקום הוא לחפש אחריו אם ישנו בכל מדינות מלכותי לא אשקוט ולא אנוח עד אנקום נקמתך ממנו אחר שמלאו לבו ליגע ביך כי לא על המעשה הוא כועס שנקל בעיניו לתקנו וכמו שיבא בסמוך רק על מחשבתו הרע' הוא כועס שיחשוב להשניא המלכה אשר המלך אהבה ולגרום מיתתה, ואם תחזור לאחריך בפסוק ישנו עם אחד תטעום דברים הללו.