מפרשים:
3 ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים:
4 ובכל מדינה ומדינה, כתב רש"י ז"ל דבר המלך ודתו כשהשלוחים נושאי הספרי, עוברי, שם נתנה הדת בעיר ע"כ, והה"ר יוסף יחייא ז"ל כתב דברי' טובים וז"ל ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך והוא הרעה אשר היה מספר על היהודי' לשום קנאה ומשטמה ביניהם ובין שאר האומות. ודתו להמית ולאבד את כל היהודי, היה מגיע היה אבל גדול ליהודים על הגזירה אשר נגזרה בתחתונים. ועל הלשון הרע המסופר מהם ועל הדת הנתנה עליה' ליהרג היו עושים תשובה ע"י צום ובכי ומספד ולרבי' מהם מגיע התשובה עד כי מצעם היה שק ואפר עכ"ל. וכבר קדמו לנו קצת דברי' הללו כי על כן הוטעמה תיבת ומספד באתנח כאילו שק ואפר הוא דבר אחר ולכן לא נכתב ושק ואפר בוא"ו כי שק ואפר איננו כולל רק לרבי' וגדולים כמו רבי המלך וכמו שכתבנו בדבר השק בפסוק וילבש שק ואפר כי איננו נוהג כי אם בגדולים ומה גם עם מה שכתבנו בהזכרת זכות יעקב ואברהם שם ולא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול, ובמדרש רבתי פרשת ו' אבל גדול ליהודי' וכי יש אבל גדול ויש אבל קטן. אלא בנוהג שבעולם כל האבלים אבלן מתמעט והולך עד שהן לשבעת הימי', תקפו יום ראשון וכל שהוא הולך הוא תש אבל עד שהוא י"ב חדש. אבל זה דהמן כל מה שהוא הולך מתגבר. שכל יום שהיא הולך ויוצא היו אומרי' כבר יצא יום אחד מחיינו, אבל דעלמא כשמת לו בן אומרים לו יחיה בנך האחר הנשאר לך. ואם לא היה לו אחר. אומרי' לו הארך ימים אבל כאן הכל לקוחים למיתה להשמיד להרוג ולאבד ע"כ. ובשערי בינה אל הה"ר אליעזר מגרמישא זלה"ה כתוב. אבל צום בכי ומספד, שק, אפר, ו' דברי' לפי שנהנו ו' ימים מסעודתו של אותו רשע ע"כ וזה נמשך למה שכתב למעלה. אבל בשבת לא ישבו לפי שהיו יראים פן יתלשו מן המחובר את העשבים: