מנות הלוי על אסתר ד׳:י״ז

17 ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר:

18 ויעבר מרדכי בגמרא מגילה פ"ק אמר רב שהעביר יום ראשון של פסח בתענית. ושמואל אמר דעבר ערקומא דמיא פרש"י שעבר יום ראשון, שהרי בי"ג בניסן נכתבו האגרות ונתן הדת בשושן וי"ד וט"ו וי"ו התענו ובי"ז נתלה המן בערב. דעבר ערקומא דמיא לאסוף היהודים שבעבר השני ע"כ, ואני אומר דבר גדול השמיענו שמואל שאפילו דבר קטן לשם מצוה כתוב בספר כענין רות ב' י"ד ויצבט לה קלי ואמרינן ברבתי דרות פרשת ו' קליל זעיר בשתי אצבעותיו וכן הדבר פה כי לא היה נהר גדול שעבר לאסוף היהודים רק ערקומא דמיא והוא שלולית של מים מכונסין כמו שפי' רש"י בגמרא, תענית פ"ק ונכתב בספר. ויעבור מרדכי כאילו היה דבר גדול להורות כי הכל בא לידי חשבון. והמתרגם בתוספתא תרגם, ויעבר מרדכי ונסס וכנס ועבר על חדות דפסחא וצומא גזר ויתיב על קיטמא, ביאר ויעבר לשון עברה וכעס ולשון העברה. והדבר כי גם שהיה זה נעשה להצלת בני ישראל עשאו בעברה וצרה לבטל שמחת החג. וכענין היושב בתענית חלום בשבת דאמרינן בגמרא תענית פ"ק וברכות פ"ה דליתיב תעניתא לתעניתיה אעפ"י שעונג הוא לו תענית שבת לבטל גזרתו אף גם זאת ביטל מצות עונג שבת, וענין ונסס לשון זעף כדבר והנם זועפי' נסיסין ואומרו ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר הוא הנאמר מהמתרג' בפסוק שלפני זה וכה אמר ועתה יצא חתן מחופתו חגור שק במתניו וכלה מחופתה מתפלשת ראשה באפר, האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה ואל ירעו ומים אל ישתו, והפרישו יונקים משדי אמם. באותה שעה בחרו בקהל ומצאו בו שנים עשר אלפים כהנים נבחרים ויאחזום שופרות בימינם וספרי תורה בשמאלם בוכים וצועקים וכן אומרים כלפי מעלה, אלהי ישראל הנה התורה אשר נתת לנו הנה העם אשר בחרת בו בטל מן העולם מי יקים ויקרא ומי יזכיר את שמך שמש וירח יקדרו ולא יאירו שלא נבראו אלא בעבור עמך ישראל ונפלו על פניהם ואמרו עננו אבינו עננו, עננו מלכנו עננו ושופרות תוקעים והעם עונים אחריהם עד שבכו כל חיל השמים והאבו' רגזו מקבריהם ע"כ. ומזה ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר מבואר כי לא על התענית בלבד אמר רק על כל הדברים הנאמרים, כי על כן אמר ככל אשר צותה ולא אמר כאשר צותה.