1
שאלה: מעשה בא לפני באיש אחד שהתירו לו בהיתר מאה רבנים לישא אשה על אשתו שנשטתית אחר שהשליש לה גט פטורין ביד שליח להולכה כנהוג, ועתה נודע כי טעו הרופאים וכל חכמתם התבלעה, ובשעת כתיבת הגט ומסירתו ליד השליח כבר היתה האשה שפוי' בדעתה ויכולה לשמור את עצמה ואת גטה, ועתה עלינו לחוש לתקנת הבעל שלא ילכד במצודת חדר"ג ולתקנת האשה שתהא מותרת לשוק, והגט עם ההרשאה מונחים פה מושלשים ע"י השליח ביד הב"ד וגם השליח חי וקיים פה בקהלתנו. והנה אלו היתה האשה נשתטית בשעת כתיבת הגט הי' הכרח לכתוב גט מחדש ולמסור אותו מידו לידה או להתנהג עפ"י אחד מהדרכים אשר הורה לנו הגאון בתשו' חת"ס אה"ע ח"א סי' י"א בסוף התשובה. אבל בנד"ד שהיתה האשה שפוי' בדעתה ואין כאן ריעותא בשליחות מצד מלתא דלא מצי עביד לי' השתא לא משוי שליח, הנני מסתפק ושואל מאת כבוד אמו"ר הרה"ג נ"י לחוות לי דעתו הרמה, אם יש לצדד בהכשירא דהאי גיטא ולמסור אותו ליד האשה ע"י השליח כמו כל גט המובא ע"י שליח להולכה. והנני להעיר עוד, כי הבעל איננו דר עמנו בקהלתנו ואינו לפנינו, אבל הוא דר בארץ פיהם וקרוב לודאי שיבוא הנה אם נזמין אותו, אבל דא עקא, כי קרובי האשה לא יסכימו בשום אופן שינתן הגט מידו לידה מדאגה מדבר פן תשוב האשה למחלת שגעונה מרב ההתרגשות כשתראה את בעלה אחר כמה שנים ותשמע דברים יוצאים מפיו כי מגרשה הוא מפניו. לתשובת כהדר"ג ני' יחכה תלמידו הנאמן הדו"ש ושלום ביתו ושלום תורתו וחכמתו חיים בראדי.