1
שאלה: זה איזה חדשים נתקבלתי מאת הפאבריק בלאבויא לבחון את מעשה שלה שנקרא פפלאנצענעקזטראקט וואוק Wuk אם הוא כשר לאכול לישראלים, ובתחילה הושמו לפני אנאליזען בחינות ממומחין ומובהקין, ואני נסעתי לעיר לאבויא לבחון הכל. מתחלה שמעתי משני פועלים ראשים שהיו מסיחים לפי תומם, איך ובאיזה אופן נעשה הפאבריקאט ואח"כ חשבתי גדולה הראיה יותר מן השמיעה והלכתי לראות הכל בעיני ומצאתי כי הפראפאראט הזה נעשה משמרי שכר שהובאו לידי רתיחה, מבלי התערב בזה איזה דבר אחר. גם הבטיחו אותי כי אם יוסיפו לזה עוד איזה דבר יופג טעמו ואולי גם הוואוק יופג מכל וכל. ואני השגתי שנתנו לי הבטחה בכתב שכל שינוי שיעשו במעשה דבר הזה תיכף ומיד צריכין להודיעני, ואף שיהיה לי רשות ליכנס בכל עת שארצה אל הפאבריק ולהשגיח על המעשה. ועל פי זה כתבתי הפסק אשר וואוק הוא כשר לאכול בכל השנה חוץ מפסח וזה איזה שבועות הודיעו שהרב דאלטאנא פקפק על הכשר של וואוק הזה ואני שאלתיו מה זה ועל מה זה, והוא השיב לי לעיין במג"א סי' כ' ס"ק א' וסיים וז"ל לכן נ"ל דדוקא גבי טלית מקילין משום דאין דרך עכו"ם לעשות ציצית בבגד אבל ציצית אסור לקנות מעכו"ם אפילו הוא תגר ולא סמכינן אסברא לא מרע נפשיה בזה ומה שאני דמיתי וואוק הנ"ל לשכר ביער ששותין בכל מקום בלי שום פקפוק בלא השגחה, דחה הרב הנ"ל מפני שבשכר יש היתר מימים קדמונים, משא"כ בדברים חדשים שצריכין לבקש השגחה תמידית. והנה השגחה כזאת תסבב טירחות רבות. המשגיח יהיה נצרך ליסע מלייפציג ללאבויא ולהיות אצל הפאבריקאטיאן כמה ימים, כי סחיטת השמרים נעשה רק לאט לאט. אני הייתי מוכן באותו זמן לבחון הכל מפני שלע"ד לא טוב הדבר בזמננו לעשות חומרות אף שזאת בעד הרב הוא היותר קל. אמנם אני רואה שבשומן אחר הנעשה מזרעים תחת השגחת הרב דמאטטערסדארף נ"י הנקרא קונעראל ג"כ מביאין בכל פעם בחתימה. ואף שלע"ד הקלושה אין אני צריך לחזור מפסקי שכתבתי, מ"מ נפשי בשאלתי שימחול לכתוב לי דעתו. ואם דעתו שיש חשש בדבר אחזור מפסקי או אשנהו כפי הצורך.