מאירי על יומא פ״ה ב

1 עבודה ומילה בזמנה דוחות את השבת וכן פקוח נפש דוחה את השבת דרך הערה אמרו ושמרו בני ישראל את השבת חלל עליו שבת זו כדי שישמור שבתות הרבה וכן אמרו קדש היא לכם היא מסורה בידכם ואין אתם מסורים בידה וכלל הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם:

2 המשנה הששית והכוונה להתחיל בה בביאור החלק השלישי והוא שאמר חטאת ואשם ודאי מכפרין מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה והתשובה מכפרת על עבירות הקלות על עשה ועל לא תעשה ועל החמורות היא תולה עד שיבא יום הכפרים ויכפר אמר הר"ם שמור אלו העקרים וסמוך עליהם והוא כי כשהאדם שגג בעשה ולא תעשה או מזיד בעשה ועשה תשובה מכפרין לו לאלתר והתשובה היא שיתודה על עונותיו לפני השם ויתנחם על מה שחטא ויקבל עליו שלא ישוב לאותו עון לעולם אמר בוידוי ובפרישה מן העון ומודה ועוזב ירוחם ואמר בחרטה על העון כי אחרי שובי נחמתי וכשהזיד בלאו ועשה תשובה תשובה תולה ויום הכפרים מכפר וכששגג בכריתות ומיתות בית דין במה שהוא חייב עליו חטאת או שחטא חטא שהוא חייב עליו אשם ודאי והביא אשמו וחטאתו ועשה תשובה נתכפר לו במקומו לאלתר ולשון הכתוב הוא כי מביא חטאת צריך תשובה שנ' והתודה אשר חטא עליה וכשהזיד בכריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה תשובה ויום הכפרים תולין ויסורין ממרקין וכשימות נגמרה כפרתו הוא אמרו אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון וכל זה כשעבר ברצונו אבל באונס פטור וכל זה בזמן שאין עבודת יום הכפרים אבל בזמן שהיתה העבודה כבר ידעת כי בשעיר המשתלח היו מתכפרין כל העונות כמו שנבאר בתחלת שבועות האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכפור' מכפר עד שירצה את חברו את זו דרש ר' אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום יום הכפרים מכפר ושבינו לבין חברו אין יום הכפרים מכפר עד שירצה את חברו אמ' ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנ' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם וגו' ואומ' מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל אמרו אחטא ויום הכפרים מכפר אין יום הכפרים מכפר כמו אמרם אין מספיקי' בידו לעשות תשובה ולפיכך לא יעזרהו השם שיעשה בצום כפור מה שראוי לו לעשות כדי שיתכפרו לו עונותיו באותו היום ושעיר המשתלח אינו מכפר עונות שבין אדם לחברו:

3 אמר המאירי חטאת ואשם ודאי מכפרין ר"ל על העונות שהם באים עליהם שבודאי יש תשובה ווידוי עמהם שאם לא כן לא היה מזקיק עצמו לכך ומ"מ אשם תלוי אינו מכפר לגמרי שהרי לכשיודע לו צריך לקרבן אחר כמו שביארנו במקומו מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה שזהו כלל גדול שאין שום דבר מכפר אלא בתשובה התשובה ר"ל לבד בלא מיתה ובלא יום הכפרים מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה אבל על החמורות כגון כריתות ומיתות בית דין תשובה תולה עד שיבוא יום הכפורים ויכפר כלומר שתכלית התשובה נמצאת בו ומ"מ הוא הדין שהתשובה הגמורה מכפרת בכל עת שאין הפרגוד ננעל בפני התשובה אלא שסתם הדברים שהיא נמצאת שלימה יותר בזמן הזה משאר הזמנים:

4 האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב ר"ל שמתמיד הדבור על מחשבה זו נעשית היא לו כהיתר ואין מספיקין בידו מן השמים לעשות תשובה אא"כ זכות תולה לו בכך אחטא ויום הכפרים מכפר אין יום הכפרים מכפר מאחר שאין יצרו תוקפו בעבירה ומתרצה בה על סמך יום הכפרים אף הוא נכשל במחשבתו:

5 עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר שהרי יש שם תשובה שהיא חרטה על מה שעשה ושגומר בדעתו שלא לשוב בה עוד אבל שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו אם גזלו שישיבהו ויפייסהו ואם הקניטו שירצהו בדברים ויפייסהו למחול לו:

6 ואת זו דרש ר' אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו כלומר אותם שביניכם לד' הא שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר עד שיבא וירצה את חברו:

7 אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ד' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל:

8 זהו ביאור המשנה ודברים הצריכים לענין התשובה הם דברים ארוכי הענינים ולא נשלמו כולם בפרק זה וכבר ביארנום ביאור מרווח בחיבור התשובה בהלכות תשובה שבו:

9 ומ"מ דברים שנכנסו תחת משנה זו בגמרא הן מענין התשובה הן משאר דברים שנתגלגלו בה אלו הם:

10 חייבי חטאות ואשמות ודאים שעבר עליהם יום הכפרים חייבים שאין יום הכפרים מפקיעם אבל חייבי אשמות תלויים שעבר עליהם יום הכפרים פטורים: