מאירי על סוטה ל״ח ב

1 ברכת כהנים מצות עשה לכהנים העומדים שם הן לאחד הן לרבים וכל שהוא שם ואינו עולה ביטל מצות עשה והרי הוא כעובר על שלשה עשה כה תברכו ושמו את שמי אמור להם ומ"מ דוקא אם נצטוה על כך מצד הצבור כמו שביארנו במגלה פרק הקורא בתרא וכל שאינו עולה לעולם אפי' בשבתות וימים טובים יש לחוש בו שמא בן גרושה ובן חלוצה הוא וכל כהן המברך מתברך שנאמר ואברכה מברכיך:

2 כל כהן שאינו עולה לדוכן בשעה ששליח צבור אומר ברכת עבודה ר"ל קודם שיגמרנה שוב אינו עולה ומ"מ כל שעקר את רגליו לעלות בשעת עבודה אע"פ שלא הגיע לדוכן עד שגמר שליח צבור ברכת עבודה הרי זה עולה:

3 צבור שלא היה להם כהן אלא שליח צבור אינו נושא את כפיו שמא יתבלבל ולא ידע לשוב לשים שלום ואם הוא מלומד בדבר עד שהוא בטוח בעצמו שיחזור רשאי ומ"מ אף הוא צריך לעקור רגליו מעט לצד הדוכן בשעה שהוא אומר עבודה שעל כל פנים בשעת עבודה צריך שיהא מכין עצמו לכך ממה שמצינו באהרן וירד מעשות החטאת וכו' ויברכם:

4 בית הכנסת שכלה כהנים כל שיש שם יתר מעשרה עולים היתרים על עשרה ומברכין והעשרה עונין אמן ואם לא היו שם אלא עשרה כלם נושאים כפיהם והנשים והטף עונין אמן ולמי מברכין לאחיהם שבפניהם ושבצדיהם שלצפון ולדרום אבל שאחוריהם אם נמנעו מלבא באונס כגון עם שבשדות שאנוסים במלאכתם ואי אפשר להם לבא הרי הן בכלל ברכה אבל אותם שאין מלאכה אונסתם ומתרשלים לבא אינם בכלל ברכה למדת שאף מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים כל שמתכוונים למצוה ויש כאן מקום עיון שהרי אמרו ברכת כהנים בעשרה והכהנים מן המנין וא"כ אף בעשרה מצומצמים יהיו מקצתן עולין ומקצתן עונין אמן:

5 לענין הזאה אמרו שצריך שיהא המזה מתכוין להזות על הטמא לטהרו ואם הזה שלא בכונה הזאתו פסולה נתכוון להזות לפניו והזה לאחריו או לאחריו והזה לפניו הזאתו פסולה נתכוון להזות לפניו והזה על הצדדין הזאתו כשרה: