מאירי על קידושין ל׳ ב

« מאירי על קידושין ל׳ ע״א מאירי על קידושין ל״א ע״א »

1 קידושין פתח ↗

מַאי ״אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר״? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אֲפִילּוּ הָאָב וּבְנוֹ, הָרַב וְתַלְמִידוֹ שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּשָּׁעַר אֶחָד – נַעֲשִׂים אוֹיְבִים זֶה אֶת זֶה. וְאֵינָם זָזִים מִשָּׁם עַד שֶׁנַּעֲשִׂים אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת וָהֵב בְּסוּפָה״, אַל תִּקְרֵי ״בְּסוּפָה״ אֶלָּא ״בְּסוֹפָהּ״. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשַׂמְתֶּם״ – סַם תָּם, נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כְּסַם חַיִּים. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ מַכָּה גְּדוֹלָה וְהִנִּיחַ לוֹ רְטִיָּה עַל מַכָּתוֹ, וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, כׇּל זְמַן שֶׁהָרְטִיָּה זוֹ עַל מַכָּתְךָ אֱכוֹל מַה שֶּׁהֲנָאָתֶךָ, וּשְׁתֵה מַה שֶּׁהֲנָאָתֶךָ, וּרְחוֹץ בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן וְאֵין אַתָּה מִתְיָירֵא. וְאִם אַתָּה מַעֲבִירָהּ הֲרֵי הִיא מַעֲלָה נוֹמֵי.

2 קידושין פתח ↗

בִּשְׁלָמָא בְּנוֹ – בְּיָדוֹ, אֶלָּא בִּתּוֹ – בְּיָדוֹ הִיא? הָכִי קָאָמַר לְהוּ: נִיתֵּן לַהּ מִידֵּי וְנַלְבְּשַׁיהּ וּנְכַסְּיַיהּ כִּי הֵיכִי דִּלְקִפְצוּ עֲלַהּ אִינָשֵׁי.

3 קידושין פתח ↗

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת – מְלַמְּדוֹ לִיסְטוּת. לִיסְטוּת סָלְקָא דַּעְתָּךְ! אֶלָּא, כְּאִילּוּ מְלַמְּדוֹ לִיסְטוּת.

4 קידושין פתח ↗

5 נדה פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה שׁוּתָּפִין יֵשׁ בָּאָדָם — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָבִיו, וְאִמּוֹ. אָבִיו מַזְרִיעַ הַלּוֹבֶן, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲצָמוֹת, וְגִידִים, וְצִפׇּרְנַיִם, וּמוֹחַ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, וְלוֹבֶן שֶׁבָּעַיִן. אִמּוֹ מַזְרַעַת אוֹדֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹר, וּבָשָׂר, וּשְׂעָרוֹת, וְשָׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ, וּנְשָׁמָה, וּקְלַסְתֵּר פָּנִים, וּרְאִיַּית הָעַיִן, וּשְׁמִיעַת הָאוֹזֶן, וְדִבּוּר פֶּה, וְהִלּוּךְ רַגְלַיִם, וּבִינָה, וְהַשְׂכֵּל.

6 קידושין פתח ↗

אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ״? – אִישׁ סִיפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, אִשָּׁה אֵין סִיפֵּק בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת, מִפְּנֵי שֶׁרְשׁוּת אֲחֵרִים עָלֶיהָ. אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב: נִתְגָּרְשָׁה, שְׁנֵיהֶם שָׁוִים. תָּנוּ רַבָּנַן: נֶאֱמַר: ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ״, וְנֶאֱמַר: ״כַּבֵּד אֶת ה׳ מֵהוֹנֶךָ״, הִשְׁוָה הַכָּתוּב כִּבּוּד אָב וָאֵם לִכְבוֹד הַמָּקוֹם.

1 כל ששוקד על דרכי התורה אפילו היו בידו עברות מצד תוקף יצרו ונתגדל על תכונות מדות רעות התורה מגינה עליו ר"ל שאי אפשר שלא תדריכהו תורתו לשוב מהם שלא ישתקע בהם דרך הערה אמרו משל לאדם שהכה את בנו הכאה גדולה והניח לו רטייה על מכתו ואמר לו כל זמן שרטייה זו על גבי מכתך אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ואי אתה מתירא ואם אתה מעבירה הרי מכתך מעלה נמי ר"ל צמחים ובועות כך ברא הקב"ה יצר הרע ברא לו תורה תבלין כל שעוסק בתורה אינו נמסר בידו ולפיכך כל שפגע בו יצרו ורואהו מתנכל עליו יהא מושכו לבית המדרש אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח:

2 כשם שהוא חייב להשתדל להשיא את בנו כך הוא חייב להשתדל בנשואי בתו ר"ל שילבישנה ויעדנה במיני עדיים ויתן לה מממונו עד שיהיו קופצים מצויים לה וישאנה הראוי שבהם:

3 כבר ביארנו שהאב חייב ללמד את בנו אמנות וכל שלא עשה כן הוא כאלו מלמדו לסטות שכשהוא גדל מבקש למודו ר"ל מה שהורגל בו ואינו מוצא והולך ומלסטם את הבריות ומכל מקום כל שלמדו תורה אין צריך ללמדו אמנות אחרת שיש תורה יש קמח ולמוד תורה ואמנות לצדדין נשנו ויש מפרשין שחייב בשתיהן ואם למדו בעסק ובפרקמטיא אינו צריך אמנות אחרת:

4 כבר ביארנו שכבוד ומורא אנשים ונשים שוים בו ומכל מקום בכבוד מיהא אשה שיש לה בעל פטורה מפני שאין ספק בידה לעשות שהרי רשות אחרים עליה הא אם נתאלמנה או נתגרשה חזרה לחיובה אע"פ שכבר נפטרה:

5 השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום שנאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר כבד את י"י מהונך וכן השוה מורא אב ואם למורא הקב"ה שנאמר איש אמו ואביו תיראו וכתוב את י"י אלהיך תירא וכן השוה עונש קללת אב ואם לעונש ברכת השם שנאמר איש כי יקלל את אביו ואת אמו ונאמר איש כי יקלל אלהיו וכן בדין ששלשתם שותפין בו דרך הערה אמרו שלשה שותפין יש באדם אביו ואמו והקב"ה ופירשוה במסכת נדה אביו מזריע לובן שממנו עצמות וגידים וצפרנים ומוח שבראש ולובן שבעין אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר ודם ושיער ושחור שבעין הקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים ראיית עין ושמיעת אזן דבור שפתים והלוך רגלים דיעה ובינה והשכל למדת שהב"ה נותן בו עשרה ואביו ואמו עשרה בין שניהם והוא שאמרו במקום אחר קל וחמר לשכינה ארבעה עשר יום בזמן שאדם מכבד אביו ואמו אמר הב"ה מעלה אני עליהם כאלו דרתי ביניהם וכבדוני:

6 גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים לפיכך הקדים הב"ה כבוד אב לכבוד אם שנאמר כבד את אביך ואת אמך וכן גלוי וידוע לפניו שהבן מתירא מאביו יותר מאמו מפני שמלמדו תורה לפיכך הקדים הקב"ה מוראת אם למוראת אב שנאמר איש אמו ואביו תיראו:

« מאירי על קידושין ל׳ ע״א מאירי על קידושין ל״א ע״א »